נמצאו 26 תוצאות מציג דף 1 מתוך 5.
[1] 2 3 4 5
השכרון, שהמינים השונים שלו גדלים על קירות וסלעים בכל רחבי הארץ, הם יפים ומושכים את העין הוא מהצמחים הנפוצים בארץ. הוא מוכר כצמח רפואה רעיל, אך רבים לא יודעים עד כמה נעשה שימוש בו. על הצד המסוכן של הסוג הזה ובעיקר של המין הנפוץ באירופה – שכרון שחור, לאורך ההיסטוריה מהכהן הגדול בבית המקדש ועד המלט של שייקספיר, בכתבה המלאה...
להדס המוכר לנו מארבעת המינים כבעל ריח טוב יש גם תכונות מועילות מאוד של דחיית חרקים. אותו ריח הנעים לנו, איננו נעים כלל חרקים ואפשר בעזרתו להגן על בגדים ועל הבית כולו מפגיעתם הרעה. על ההדס ועל צמחים אחרים אשר שימשו ומשמשים כדוחי חרקים ויכולים להיות מקור לחומרים אשר יהוו תחליפים לחומרי ריסוס כימיים, בכתבה המלאה...
לקראת ראש השנה מתחילה פריחתם של עצי החרוב הנושאים ריח כבד וחצוף שאי אפשר לטעות בו או להתעלם ממנו. אריאל הירשפלד כותב על פריחת החרוב וריחו העז: "... הכרתי משורר גדול אחד שמשך אותי פעם לשדרות בן מימון בימי הסתיו בכוונה להריח את פריחת החרובים והוא עמד שם, מחייך כולו, מאושר לריח הפנטזיה הגברית שצייר נהר הריח שמילא את הרחוב". ועוד על דמיון ומציאות בקשר לפריחת החרובים בכתבה המלאה...
אגדות וסיפורים רבים נקשרו בצמח הדודא והוא זכה לאיזכורים לא רק במקרא אלא גם בכתבי פרשנים יהודיים ובכתבים תיאולוגיים נוצריים. דוגמא: מיתולוגיה נוצרית, רבת גירסאות ופרשנויות, שנפוצה בעיקר באירופה, החל מהמאה ה-12 קשרה את הפיל אל הדודא ואל גן העדן (Druce, 1919). לפי אחד הנוסחים (המובא בגוף הכתבה בקיצורים והשמטות)
למרות שהמלוכה בישראל חלפה עם צדקיהו, אחרון מלכי ישראל שהוגלה בבלה, סיפורים אודות מלכינו מעולם לא פסו מהעולם. מכל המלכים דווקא שלמה המלך הוא שזכה לאגדות, סיפורים ושמות הקשורים לצמחיית הארץ. אולי משום שנאמר עליו נאמר: "וַיְדַבֵּר עַל הָעֵצִים מִן הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן וְעַד הָאֵזוֹב אֲשֶׁר יֹצֵא בַּקִּיר" (מלכים א' ה, י"ג). על צמחים ואגדות שלמה ומלכים אחרים בכתבה המלאה.
בחברות קדומות ופוליתאיסטיות רווחת ההשקפה האנימיסטית שלפיה לגורמי טבע: דוממים, בעלי חיים וצמחים יש נשמה ויכולות אנושיות כמו שמיעה ודיבור. במיתוסים עתיקים מוצאים סיפורים על חיות וצמחים המדברים בלשון אדם ולעתים על דו-שיח ביניהם. כך מסופר גם על שלמה המלך שדיבר עם חיות וצמחים: "וַיְדַבֵּר עַל הָעֵצִים מִן הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן וְעַד הָאֵזוֹב אֲשֶׁר יֹצֵא בַּקִּיר" (מלכים א' ה, י"ג).
