הדס נגד פרעושים ושד הנורית - צמחים להרחקת חרקים וקטילתם

 

החומר הנפוץ ביותר, במאה העשרים, להרחקת חרקי הבית נקרא נפטלין (המיוצר מזיקוק זפת) והיה מצוי בכל ארון בגדים של עקרת בית מסודרת. לימים הסתבר שהנפטלין נחשב כחומר מסרטן והוצא הן מהשימוש הביתי וכן מהשימוש המדעי לצורכי שימור אוספי צמחים וחרקים במוסדות מחקר. בקרב חוקרי האבקה נהגו להתלוצץ שחוקרי האבקה (המשמרים הן צמחים והן חרקים) חיים זמן רב מאחר ו"הנפטלין משמר אותם".

בכפר הערבי ואצל הבדווים בארץ נהוג להניח צמחים בעלי בשומת (ארומה) עזה בין הבגדים הן לשם מתן ריח טוב והן להרחקת העש. צמחים אלו הם: הדס, זוטה לבנה, רוזמרין רפואי, קורנית מקורקפת, ער אציל, נענע, כתלה חריפה, צתרה ורודה, מרווה משולשת ופלפל חריף. באירופה מקובל לצורך זה להשתמש באזוביון (לבנדר). 

צמחים אלה ארומטיים ומכילים שמנים אתריים המתנדפים לאורך זמן. חומרים אלה (בכל הצמחים השונים שהוזכרו!) הוכחו מדעית כדוחי חרקים. צמח נוסף הוא אבטיח הפקועה המשמש למטרה זו הן במצרים והן בארץ (Crowfoot and Baldesperger 1932: 57). לפי העדות שנרשמה באסואן "מאז ימי הפרעונים שמים פירות של אבטיח פקועה ובהם פתח צר כדי להרחיק חרקים מהבגדים" (Osborn 1968:167). הפרי משמש, למעשה, מלכודת לחרקים והרעל המצוי בתוך הפרי היבש (Niroumand et al., 2016) מבטיח את קטילתם. 

בכדי להיפטר מהיתושים, הרתחנו נענע וחיכינו עד שהתקרר, העברנו אותו דרך בד בכדי לנקות את כל השאריות. אח"כ ריססנו את הבית עם מים אלה, גם נפטרנו מהיתושים וגם קבלנו ריח מרענן (ס.ע.ח' מפי זקני הכפר).

 

חרקים רבים בעיקר זבובים, יתושים ופשפשים מטרידים את מנוחתו של האדם, אפילו בתוך ביתו ועשויים אף להפיץ מחלות. הרב אוחנה, שחי במאה התשע עשרה בטבריה וכתב ספר בשם "מראה הילדים" העוסק בסגולות ובאמצעי ריפוי שונים, מציין: "להורגם (את הפשפשים) תיקח עץ הדס ותמשח אותו בחלב של עזים לבנות ותניח בבית ב' שעות וימותו בעזרת השם יתברך " (אוחנה 1900:248). המחקר הראה ששמן ההדס דוחה פרעושים (Ghavami et al., 2017). החוקרים ממליצים לכלול שמן הדס בתכשירים שנועדו להרחקת פרעושים.  בעניין זה יש להזכיר את הצמח שנקרא פרעושית משלשלת (Pulicaria dysenterica). מקור השם המדעי של הסוג Pulicaria הוא במילה הלטינית Pulex  שפירושה "פרעוש", מאחר שבעבר נהגו להשתמש בעשן שהופק מהצמח או בזר שנתלה בבית להרחקת פרעושים (Grieve 1931:321). 

בגליל המערבי רשמנו שמניחים ענפי טיון מתחת למזרון כדי למנוע הופעה של חרקים בלתי רצויים (בשארה חריז, כפר יאסיף, 12.2.81; יוסוף אבו איברהים חאמד, ג'דידה , 12.2.81; שייח' ח'צ'ר פעור,6.7.81, שפרעם). בכפרים בקפריסין יש שימוש נרחב בטיון להרחקת מזיקים, חובטים את המזרונים בצרורות של עלים טריים. דרך יעילה למלחמה במזיקי הבית היא למרוח את המשקופים בגבעולי טיון טריים (Georgiades 1987:24). 

בכפרים ערביים בארץ מניחים ענפי טיון ירוקים במבנים בהם מגדלים בעלי חיים ועל הריפוד בלולי העופות כדי להרחיק מזיקים (Landau et al., 2014: 163). כבר ביוון העתיקה ציין תאופרסטוס (Historia Plantarum 6.2.6) שטיון דביק הוא בעל פעולה נמרצת נגד חרקים - ללמדנו שאין חדש תחת השמש.

כותב אפרים הראובני: "יקרה ובקירות הבית ימצאו פשפשים ואין להיפטר מהם. מה יעשו? יקחו את הבצול (=החצב) ישפשפו בו יפה יפה את המקומות בקיר אשר הפשפשים שם והפשפשים ימותו" (הראובני : :1251930). יותר מאוחר חוזר אותו המחבר על הספור ומוסיף: "השימוש לפשפשים בחצב מקובל גם באיטליה. שם יעשו מבצלי החצב ומעליו אבקה נגד פשפשים" (הראובני והראובני 1940:107). במערב ספרד נהוג להניח בצלים של חצב מתחת למיטה להרחקת פרעושים (González et al., 2011:598). המחקר המודרני מראה שבבצלי החצב מצויים חומרים שונים הפעילים נגד מגוון של חרקים מזיקים (Bozorgi et al., 2017).

הפיגם משמש, בארץ וברחבי הים התיכון להשמדת כינים ומכונה בספרד בשם "עשב הכינים" - San Miguel 2003:235)  Hierba pioje).

לפי הספרות הערבית (אלבוסתאני 1971,7:253) תולים חרחבינה מכחילה מעל משקוף דלת הכניסה לבית  כדי להרחיק את הזבובים. כדי להרחיק זבובים אפשר לנעוץ כמה זרי ציפורן בחצי לימון, ולשים בבית, מיד כל הזבובים יברחו. גם הדס ירחיק זבובים (ס.ע.ח' -מידע אישי).

הראובני (1930) מספר על דרך ייחודית להרחקת זבובים באמצעות מתנן שעיר: "למען הקל קצת מעליהם את מכת הזבובים באוהלים ובבתיהם ישתמשו במתנן שעיר. יטבלו את הצמח במי סוכר והיות ועלי הצמח קטנים, מרובים וצפופים, וכן קטנים מרובים וצפופים הפרחים, ישנו מקום אחיזה בשיח מתנן אחד להמון עצום של זבובים. הזבובים באים ומתיישבים על השיח שתלו בבית בגלל מיץ הסוכר שעליו ובלילה באים ועוטפים את השיח בשמלה או בעבאיה ויוציאו את השיח על כל זבוביו החוצה" (הראובני 1930:127).

 

ערביי הארץ נוהגים לשים ענפי הרדוף בתוך שקי חיטה כדי להרחיק חרקים מזיקים וגם הרועים הנודדים בהרים בחודשי הקיץ נוהגים לשים בקמח ענפי הרדוף (דפני 1980:27). מחקרים חדשים שבדקו את השפעת תמציות שהופקו מההרדוף על חיפושיות הקמח מצאו שאכן עד כמחצית מהחיפושיות נפגעו (בתחום הריכוזים שנבדקו) ומתו (Hammed et al., 2012; Al-Ghannoum et al., 2015). הבעיה היא, כמובן, כיצד למנוע את חדירת החומרים המסוכנים ביותר לאדם אל גרעיני החיטה או גרוע מזה אל הקמח, שיכולת ספיחת החומרים שלו גדולה מזו של הגרגירים השלמים עקב הגדלת שטח הפנים. על כך אין תשובה במחקרים אלה. בקרב הערבים משמש ריחו החריף של השמן האתרי של הכתלה להרחקת חיפושיות ומזיקים אחרים משקי קמח מאוחסנים (אורן ושרמן). 

אצל הדרוזים נהוג לקטוף עלה מעץ מבורך כלשהוא (כזה הנמצא לרוב בסמיכות לקבר צדיק או נביא) ולשים אותו בקמח או בין הקטניות לברכה וכסגולה למנוע פגיעת חרקים. במיוחד מפורסמים לצורך זה עלים שנשרו מעץ הזית הנמצא ליד קברו של נבי שועיב (דפני 2010:130).

 

אחד האמצעים התקיפים והיעילים לחיטוי הבית ולניקויו הוא עישונו בחומר מחטא או קוטל חרקים. שריפת צמחים עזי בשומת ידועה היטב בימים קדומים הן כאמצעי בדוק לגירוש שדים והן להרחקת מזיקים טורדניים מהאוהל או מהבית. פלאחים בעמק הנילוס מעשנים את הלולים באמצעות שריפת הצמח לענת המדבר כדי להרחיק חרקים מזיקים (Osborn 1968:165). אצל הבדווים בארץ בדרום בקעת הירדן רשמנו : "מעשנים את האוהל בלענת המדבר נגד פשפשים" (ראסמיה אום עודה, נויעמה, 4.1.83). ביילי ודנין (1975:37) מציינים את השימוש בלענת יהודה: "ריח נגד עש באוהל מקופל". עשן שהופק משריפת לענת המדבר הוכח בפעילותו היעילה כנגד חרקים האופייניים למחסני מזון (Negahban et al., 2007). 

ברומא העתיקה היה נהוג לעשן את אסמי התבואה על ידי שריפת צמחים ארומטיים כמו רוזמרין וערער. צמחים ארומטיים נתלו גם בפתח האסמים וכך למדו האנשים על התכונות דוחות החרקים של צמחים אלו (2016:231 Pavela).

 

בכפר  מע'אר, כאשר הכינו הורי (ס.ע.ח') צימוקים, השתמשו בטיון ואפר המדורה (הרתיחו מים עם אפר, ונתנו לו להתקרר, הביאו ענפים טריים של טיון דביק, טבלו באותם מים והתיזו על הענבים שבחרו להפוך אותם לצימוקים. כך מנעו מדבורים וצרעות להתקרב לפרי. בסוף התהליך הורידו את השכבה המרה והדביקה מהצימוקים באמצעות שפשוף הצימוקים בשמן זית. 

בגליל מרתיחים צמחי טיון עם הפרחים, שומרים את הנוזל הצהוב המתקבל ומרססים בו את הגפנים במשך כל העונה במקום שימוש בקוטלי חרקים ( ס.ע.ח'- מידע אישי; בשארה חריז, כפר יאסיף, 12.2.81; יוסוף אבו איברהים חאמד, ג'דידה, 12.2.81). מחקרים שונים הראו שבין שלל התרכבות המצויות בטיון הדביק יש מהן הרעילות לחרקים מזיקים. לא מפתיע, אפוא, שקיימת המלצה להשתמש בתמציות המופקות מהטיון נגד חרקים מזיקים של גידולים שונים (Topacki 2006). חוקרים אחרים מסכמים את הנושא: "לתמציות המופקות מטיון יש פוטנציאל לבקרה של חרקים" (686: Grauso et al., 2019). 

 

חוקרים של כתבי קודש ומסתורין מוסלמיים מהמאות ה-16- 18 הבחינו שברבים מהם הופיעה כתובת מסתורית מעין קמע הכתובה בכתב מסולסל ומעוטר כמו: "הוי קביקאג' שמור את הספר"; "הוי קאביקאג' שמור את הספר הזה מרימות" ו"הוי קאביקאג' אל תאכל את הספר" (Pollock 1988:9). לדעת החוקרים זו מעין שבועה שנועדה להגן על כתבי היד. תוספות אלו נועדו להגן כל כתבי היד, שרבים מהם אוחסנו בתנאי חום ולחות ונחשפו לחרקים ולפטריות שהשחיתו אותם (Akkerman 2019:195).

לפי אחד המילונים פירוש המילה "קאביקאג': "צמח ממשפחת הפטרוזיליה (טעות בוטנית) שהוא סם מוות; המלאך המגן על הזוחלים (התכוון לחרקים); מלך המקקים, בהודו לעתים כותבים את השם הזה בדף האחרון של הספר מתוך האמונה התפלה, שמתוך יראה למלכם, המקקים יוותרו על הספר". מתוך הגדרה זו נובע שקאביקאג' הוא בעת ובעונה אחת גם צמח וגם סוג של שד. ציון שם השד מגן על הצמח מפני הרימות. מנקודת מבט בוטנית נורית אסיה (היא הקאביקאג') היא צמח רעל והנחת הצמח בין דפי הספר אמורה לדחות חרקים. מניחים שייחוס כוחות המאגיים לקאביקאג' זו הוכחה שהידע המקורי על רעילות הצמח אבד במרוצת הדורות (Gacek 1986:49).

רבים מבני משפחת הנוריתיים מכילים חומרי רעל שהידוע שבהם הוא אנמונין הקרוי על שם הכלנית (Anemone). נורית אסיה מכילה תרכובת בשם פרוטואנמונין ההופכת עם ייבוש הצמח לאנמונין. שני החומרים ידועים ברעילותם כנגד פטריות אך לא כנגד חרקים (Maior and Dobrotă 2013:275), אולי זה מסביר מדוע לא די להסתפק בנורית להגנת הספרים ויש צורך לגייס גם את השדים.

 

כל הצמחים שהוזכרו ברשימה זו, בלי יוצא מן הכלל, הוכחו כמייצרי חומרים שנמצאו יעילים ובדוקים כדוחי חרקים או כקוטליהם, מהם בעלי שימוש נרחב ומהם המשמשים למטרה זו לעתים נדירות. עדות נהדרת לחוכמת ניסיון הדורות של קודמינו המקבלת מדי פעם אישורים נוספים מהמדע המודרני. לאור הנזקים הכבדים הנגרמים לסביבה עקב ייצור קוטלי חרקים שאינם מתפרקים ומצטברים בסביבה וביצורים שונים, קיימת לאחרונה מגמה להשתמש בחומרים המופקים מצמחים. חומרים טבעיים אלה המתפרקים לאחר השימוש בהם מבלי לגרום לנזקים לסביבה או ליצורים אחרים. הידע שהצטבר משך הדורות אצל קודמנו מהווה בסיס נרחב לאיתור צמחים שכאלו ולשימוש בהם כקוטלי חרקים וכדוחיהם הן במשק הבית והן בגידולים חקלאיים.

 

אלבוסתאני, ב. 1971. מֻחִיט אֶלְמֻחִיט. כרך 7.  ביירות. (בערבית)

אוחנה, ר. 1900. ספר מראה הילדים: רפואות וסגולות גורלות ותועלות. יצחק לעווי. ירושלים.

ביילי י. וא. דנין. 1975. צמחי מדבר בחיי הבדווים. רשימות בנושא הבדווים 5:1-48

דפני, א. 1980. הדודאים נתנו ריח. גסטליט. חיפה.

  הראובני, א. 1930. צמחי רפואות וסגולות אצל הערבים בא"י. הרפואה ד': 130-123.

הראובני, א. וח. הראובני. 1940. אוצר צמחי ארץ ישראל-פרשת החצב והיבלית. ירושלים. דפוס העברי.

Akkerman, O., 2019. The Bohra manuscript treasury as a sacred site of philology: A study in social codicology. Philological Encounters, 4:182-201.

Al-Ghannoum, M.I. and Karso, B.A., 2015. Biological potency of Nerium oleander L. leaf extracts on mortality of the red flour beetle Tribolium castaneum (Herbst) (Coleoptera: Tenebrionidae). Egyptian Journal of Biological Pest Control, 25:135-138.

Crowfoot, G.M.H. and Baldensperger, L., 1932. From cedar to hyssop. The Sheldon Press, London.

Gacek A. 1986. The use of 'kabíkaj' in Arabic manuscripts. Manuscripts of the Middle East 1:49-53.

Georgiades, C.C., 1987. Flowers of Cyprus: Plants of medicine (Vol. 1). Private publication, Nicosia 

Ghavami, M.B., Poorrastgoo, F., Taghiloo, B. and Mohammadi, J., 2017. Repellency effect of essential oils of some native plants and synthetic repellents against human flea, Pulex irritans (Siphonaptera: Pulicidae). Journal of Arthropod-Borne Diseases, 11:105-115.

Golob, P. & Webley, D. J. 1980. The use of plants and minerals as traditional protectants of stored products. Tropical Products Institute Report, G138, 32. London.

Grauso, L., Cesarano, G., Zotti, M., Ranesi, M., Sun, W., Bonanomi, G. and Lanzotti, V., 2019. Exploring Dittrichia viscosa (L.) Greuter phytochemical diversity to explain its antimicrobial, nematicidal and insecticidal activity. Phytochemistry Reviews, 19:659–689. 

Guarrera, P.M., 1999. Traditional antihelmintic, antiparasitic and repellent uses of plants in Central Italy. Journal of Ethnopharmacology, 68:183-192.

Hameed, A., Freed, S., Hussain, A., Iqbal, M., Hussain, M., Naeem, M., Sajjad, A., Hussnain, H., Sadiq, M.A. and Tipu, A.L., 2012. Toxicological effects of neem (Azadirachta indica), Kanair (Nerium oleander) and spinosad (Tracer 240 SC) on the red flour beetle (Tribolium castaneum)(Herbst.). African Journal of Agricultural Research, 7:555-560.

Landau, S.Y., Muklada, H., Abu-Rabia, A., Kaadan, S. and Azaizeh, H., 2014. Traditional Arab ethno-veterinary practices in small ruminant breeding in Israel. Small Ruminant Research, 119:161-171.

Maior, M.C. and Dobrotă, C., 2013. Natural compounds with important medical potential found in Helleborus sp. Central European Journal of Biology, 8:272-285.

Nadeem M, Iqbal J, Khattak MK, Shahzad MA. 2012 Management of Tribolium castaneum (Hbst.) (Coleoptera: Tenebrionidae) Using Neem (Azadirachta indica A. Juss) and Tumha (Citrullus colocynthis L.). Pakistan Journal of Zoology. 44:1325–1331.

Negahban, M., Moharramipour, S. and Sefidkon, F., 2007. Fumigant toxicity of essential oil from Artemisia sieberi Besser against three stored-product insects. Journal of Stored Products Research, 43:123-128.

Niroumand, M.C., Farzaei, M.H., Razkenari, E.K., Amin, G., Khanavi, M., Akbarzadeh, T. and Shams-Ardekani, M.R., 2016. An evidence-based review on medicinal plants used as insecticide and insect repellent in traditional Iranian medicine. Iranian Red Crescent Medical Journal, 18(2): e22361.

Osborn, D.J., 1968. Notes on medicinal and other uses of plants in Egypt. Economic Botany, 22:165-177.

Pavela, R., 2016. History, presence and perspective of using plant extracts as commercial botanical insecticides and farm products for protection against insects–a review. Plant Protection Science, 52:229-241.

Pollock, J.W., 1988. Kabikaj to book pouches: Library preservation magic and technique in Syria of the 1880's and the 1980's West. MELA notes, 44:8-10.

San Miguel, E., 2003. Rue (Ruta L., Rutaceae) in traditional Spain: frequency and distribution of its medicinal and symbolic applications. Economic botany, 57:231-244.

Topakci, N., 2016. Sticky elecampane, Inula viscosa (L.) Aiton (Asteraceae). International Journal of Agricultural Innovations Research, 3:413-416.