צמחי תבלין

תבלינים היו גורם מרכזי במסחר, ושימשו מטבע עובר לסוחר. הצלבנים השתמשו בהם במסעותיהם לשימור מזונות, ויש אומרים כי אמריקה התגלתה בזכות רצונו של קולומבוס להגיע להודו לצורך ייבוא תבלינים אקזוטיים. מחירם של תבלינים מסויימים מרקיע שחקים גם בימינו,כמו הזעפרן שמופק מצלקות של כרכום מסוים הנאספות בשעת בוקר מוקדמת.
במקורות ישראל מוזכרים שמות רבים של צמחים שהוחזקו לצרכי פולחן, או כתבלינים לשימוש אישי. אנו לומדים עליהם בדיונים על המצוות/ האיסורים והברכות הרלוונטיות לצמח המסויים, בהקשר של תרומות ומעשרות, עורלה, שביעית ועוד מצוות התלויות בארץ. (רבים מהם לא זוהו בוודאות,. פרופסור יהודה פליקס ז"ל עסק רבות בנושא בספר "עולם הצומח המקראי". ד"ר זוהר עמר עוסק בימים אלה בחקר הצמחים במקורות ישראל, ובזיהויים).
הכלל הוא שבתבלין משתמשים במשורה; תפקידו להבליט ולהעשיר את טעם התבשיל, , אך לא לגנוב ממנו את ההצגה.
לבד מן הערך הקולינארי של התבלינים יש להם גם ערך בריאותי, הודות לעובדה שהם מכילים שמנים אתריים וחומרים פעילים שונים. חלקם מכילים חומרים נוגדי חמצון שבשנים האחרונות מיוחסת להם תרומה חשובה לבריאות.