פרחים וצמחי בר של ארץ ישראל

הרקפת המצויה הנפוצה בארץ מן החרמון ועד לפאתי הנגב, היא בעלת פרחים הפוכים וגרגירי אבקה זעירים ויבשים, מבחינת האבקה זה מבנה קלאסי המותאם להאבקת זמזום, ואולם מסיבה לא לגמרי ברורה הרקפת מאבקת על-ידי קבוצה מורכבת של מאביקים אשר הבולט בהם הוא עש פרימיטיבי נדיר המתואר כאן לראשונה. 

סתוונית היורה (Colchicum stevenii), השייכת למשפחת הסתווניתיים ( Colchicaceae) היא מפורחי הסתיו, עונה בה מעטים הפרחים. עובדה זאת מעלה כמה שאלות: מה הן ההתאמות המיוחדות לפריחה בעונה מיוחדת זאת? מה המיוחד בתגמול אותו מציעה הסתוונית לחרקים המאביקים את הפרחים? האם יש לסתוונית פרחים דו-מיניים או חד-מיניים, ומה היתרון בכך? תשובות על כל שאלות אלה בכתבה המלאה.

פרופסור זוהר עמר יצא למסע הרפתקאות חוקר באי כיוס: "במחקר זה ביקשתי לבדוק את הסבירות המעשית להפיק שרף בכמות ניכרת מעצי אלת המסטיק הגדלים בארץ ישראל על פי המודל הקיים עד היום באי כיוס שביוון, כפי שתואר בספרות . בהמשך הוא מתאר את רשמי המסע וההווי המיוחד לעיסוק זה

 צמחי הפרגה הצהובה שגדלים בקיסריה שונים בתכונותיהם מצמחי הפרגה מהזן הנפוץ במקומות אחרים לאורך חוף ים התיכון של ישראל. ההבדלים בין הפרגה מזן קיסריה לבין הפרגה מהזן הנפוץ, מעוררים את השאלה: מנין הופיעו ההבדלים הללו? האם הם תוצאות של סלקציה מקומית של הזן הרגיל, או שמא בקיסריה לפנינו זן אחר לגמרי, שהיגר לכאן מארץ אחרת?