הדפסה
חרוב מצוי

פריחת החרוב ומבחן הארוסה החסודה

אמוץ דפני וסאלח עקל ח'טיב   05/09/2020

לקראת ראש השנה מתחילה פריחתם של עצי החרוב הנושאים ריח כבד וחצוף שאי אפשר לטעות בו או להתעלם ממנו. אריאל הירשפלד כותב על פריחת החרוב וריחו העז: "... הכרתי משורר גדול אחד שמשך אותי פעם לשדרות בן מימון בימי הסתיו בכוונה להריח את פריחת החרובים והוא עמד שם, מחייך כולו, מאושר לריח הפנטזיה הגברית שצייר נהר הריח שמילא את הרחוב". ועוד על דמיון ומציאות בקשר לפריחת החרובים בכתבה המלאה...

ריח החרובים הוא ממשפחת "ריחות הקממבר"
ראיתי לא מעט אנשים שברגע שבו הבחינו בריח של חרוב פורח מעליהם פקחו פתאום עיניים בפליאה וחייכו חיוך מאיר פנים. אשה יקרה אחת אמרה לי פעם, לריח עץ חרוב גדול שפרח ליד ביתה: "אני נבוכה על זה שאני לא נבוכה מכך שאני מכירה את הריח הזה". הוא טוב בעינייך? - שאלתי בטון פולשני קצת. "תראה", היא אמרה, "לא כל מה שקשור בו היה טוב". ולא הוסיפה. אמן אחד, פולני במוצאו, איסטניס גדול ומומחה מופלג בתחום הריחות, המסוגל להבחין אפילו בין ריחות שונים של מים נקיים, היודע לקום ולכבות את הקומקום ברגע שבו מתפשט בחדר ריח המים הרותחים, הסביר פעם, ברצינות גמורה, לחבורה קטנה של ידידים שישבתי בה, שריח החרובים הוא ממשפחת "ריחות הקממבר" ועוד כמה גבינות מאזור נורמנדי, במיוחד סביב העיר פון ל'אבק. "ריח שיש בו דוק של עיפוש ושל חלבון שעל סף הרקב, אך הוא מעורב בריח עז ורענן של אדמה חרסית רטובה... השיחה, שהתקיימה כמובן למרגלות עץ חרוב, אך לא בעת הפריחה, הגיעה בכך לרגע מעיק. מי יוכל להתווכח עם וירטואוז שכזה, היודע את ריחה הרענן של אדמה חרסית רטובה? ובמיוחד: מה נשאר מריח הזרע, או החרובים, אחרי כל כך הרבה מלים." (הירשפלד 2011).
ריח חד משמעי זה התפשט והגיע גם לספרו של מאיר שלו "גינת בר" (עמ' 234): "בזמנו כשגרתי בירושלים, מצאתי עצמי לא אחת הולך או מדווש במעלה רחוב מרכוס בטלביה. חרובים גדולים צומחים משני עבריו של הרחוב הזה, ובחודשי הסתיו נותנים הזכרים, שפריחתם שופעת הרבה יותר מפריחת הנקבות, ריח שאין לטעות בו. לא כל העוברים ושבים מבינים מהיכן כל היופי-חי הזה, ולא אחת ראיתי שם מראה משעשע: עוברים ושבים ועוברות ושבות, פניהם נשואות מעלה והבעות שונות עליהן, כל אחד על פי נסיון חייו ונטיות לבו: מי היה מאמין...מילא בקטמון, אבל אצלנו בטלביה?!". במקום אחר כותב אותו מחבר: "... הדוד מנחם לא סמך על הרוח שתישא את אבקת החרובים אל פרחי החרובות והפרה אותן בעצמו. בסוף הקיץ טיפס על העצים הזכריים, ניער את האבקה הריחנית אל שקים של נייר ומיהר לפזרה בין ענפי הנקבות. בשל כך דבק בו הריח הכבד, המובהק והלא מתפוגג של זרע, שהביך את השכנות, שיעשע את השכנים והטריף את דעתה של אשתו". (כימים אחדים, עמ' 64).
מבחן הארוסה:
 מספרת אגדה בדואית עתיקה: "יום אחד התהלך בדואי צעיר עם ארוסתו החסודה ועברו שניהם תחת עץ חרוב זכר שהיה בשיא פריחתו. שאפה הארוסה את הריח הכבד במלא ריאותיה וחיוך רחב התפשט על פניה מאוזן לאוזן. הבין הצעיר שהיא מכירה את הריח וקם עליה והרגה בו במקום. מאז כאשר רוצים לבדוק את תומתה של ארוסה לפני חתונתה מביאים אותה אל מתחת לעץחרוב פורח ובוחנים את תגובתה". אגדה זו מופיע בכמה אתרים בנוסחים שונים במרשתת. הסיפור שמאחוריה הוא הרבה פחות "עתיק". יום אחד הדרכתי (א.ד.) סיור בוטני של מורי של'ח בעונת פריחת החרוב ביום חם, מהביל ולא ידידותי בעליל. המשתתפים שהיו עייפים ומשועממים הציקו לי בהערות סרק ואז בו במקום המצאתי אגדה זו לפי הכלל שטבע חנניה רייכמן: "השומע הסקרן מדרבן את השקרן". מישהו סיפר את האגדה הלאה וכך מצאה ה"אגדה" את דרכה לכתובים. לו הייתי כותב את האגדה היום הייתי מתון יותר ומסיים את האגדה בהחזרתה לבית הוריה ופירוק קשר האירוסין איתה, ואז כל קורא/שומע היהיכול לדמיין איך הסתיים הסיפור... אולי בזכותה של אגדה זו אגיש מועמדות לתואר "בדואי או בדאי זקן". 
אצל הכפריים בגליל שמענו, את האמירה: ورا ريحة زهر الخروب حكاية ما بفهمها إلّا الشباب (וַרא רִיחִת זַהְר לְחַ'רּוּבּ חְקָאיִה מָא בִּפְהַמְהָא אִלָּא אֶלְשַׁבָּאבּ) כלומר מאחורי הריח של פריחת החרוב יש מסר שלא יבין אותו אלא (מישהו) מהצעירים, והם בוודאי יודעים במה המדובר.
החרוב סם אהבה 
ברפואה העממית הפרסית משמש פרי החרוב כסם אהבה, להגדלת כמות הזרע ולטיפול בחוסר פוריות של הגבר (Soleinamzadeh et al., 2019:36). מרשם מטורקיה לאותן בעיות מציע לקחת שתיים-שלוש חתיכות מפרי החרוב מדי בוקר משך שבועיים - שלושה (Tufan et al., 2018:143). בגדה המערבית נוהגות נשים לאכול אבקה של חרוב לטיפול בבעיות פריון (Jaradat and Zaid, 2019). לפי רשימה ששמה "בא לי חרוב" (המופיעה באתר של שמורת נאות קדומים) מסופר כי : "אצל יהודי מרוקו מקובל להרתיח את זרעי החרוב לילה שלם ואז מתקבלת שכבת ג'לטין סמיכה ומתוקה בחלקו העליון של הסיר. את הג'לטין מגישים לבני זוג מיד לאחר החתונה כדי שיהיה להם כוח לירח דבש פורה והג'לטין אמור לעזור גם לפריון האישה". 
לאור ריחה הברור של פריחת החרוב קשה שלא לקשר את השימוש בחרוב לפוריות האדם. במאה ה - 16 וה - 17 התפתחה, באירופה, תיאוריה של "ריפוי דומה בדומה" (Doctrine of Signatures). עיקרה של "תורה" זו הוא ברעיון כי יש בכוחם של שצמחים הדומים בצבעם, בריחם, צורתם או בשמם לאברים, לתסמינים, או למחלות מסוימות - בכוחם לרפא את אותן מחלות. למרות שה"תיאוריה" נוסחה רק לפני כמה מאות שנים, שורשי הרעיון הופיעו כבר לפני אלפי שנים בתרבויות עתיקות במקומות שונים על פני כדור הארץ (Dafni and Lev 2002). כך למשל: טיפות שנסחטו מפירותיה של ירוקת (=יריקת) יריקת החמור, צהובת הפרחים, שימשו לריפוי צהבת; שערות שולמית כוחן יפה להצמחת השיער וטיפוחו; עוקץ העקרב, שתפרחתו המעוקלת דומה לעוקץ עקרב יאה לריפוי עקיצות של שרץ זה ושורשי הדודא הדומים לדמות אדם הרי הם סגולה בדוקה לרבייה ופרייה (דפני וח'טיב 2017:187).
למרבית ההפתעה, מחקרים חדשים הראו שכאשר האכילו עכברים בתמצית שהופקה מפירות החרוב משך 35 ימים, נמצא שיפור משמעותי באיכות הזרע ובכמות הטסטוסטרון שבו (Vafaei et al., 2018; Soleimanzadeh et al., 2020). כאשר הוסיפו במעבדה תמצית שהוכנה מפירות החרוב לזרע אדם מוקפא, נמצא שיפור-משמעותי באיכותו (Faramarzi et al., 2019). בעכברים שטופלו להפחתת פוריות-הזרע נמצאה עלייה בכמות הטסטוסטרון לאחר האכלתם בתמצית מפירות החרוב (Faramarzi et al., 2020). לגבי השימוש עבור הגברים מדובר בפירות ולא בפרחים עזי הריח, אך קל לדמיין כיצד עלה בדעתם של האנשים להשתמש דווקא בחרוב כדי להשיג מטרה ייחודית זו של פוריות הן של הגבר והן של האישה. עוד יותר מפתיע כיצד הגיע הרעיון הזה לספרה של יהודית רונן "ויסקי של חרובים": "פייבל החל למכור גם קמח חרובים, ששלוימה הרועה טחן מן הפירות שאותם אסף מדי ערב, לאחר שהשיב את פרותיו לשנת לילה. שמועה נפוצה בעת האחרונה באזורנו, כי הקמח מצטיין בסגולותיו הרפואיות ובמיוחד יפה הוא לחיזוק כח הגברא. 'אולי בגלל התולעים שנטחנו בו,'... אבל-לא היה בכך כדי לפגוע במוניטין שיצאו למוצר החדש מבית - היוצר של רועה הכפר. קמח החרובים, שנחטף במהירות מבלי ששלוימה צריך היה להשקיע מאמץ כלשהו בקידום מכירותיו, הגיע לבתי הכפר בעיתוי מושלם, בשעה שנתברר מעל כל ספק כי הגויאבות האדומות שעוררו בזמנו חלומות כחולים, אכזבו" (עמ' 128).
ריח החרוב כריח גוויה
 בויקיפדיה, המצוטטת על ידי רבים וטובים, מוסבר מקור הדמיון בין ריח פרחי החרוב לריח זרע האדם כדלהלן: "פריחת החרוב הזכר מדיפה ריח המזכיר זרע אנוש, משום ששניהם מכילים פוליאמין זהה המכונה קדוורין . (Cadaverine) מקור השם קדוורין הוא בריח האופייני לגוויות(Cadaver)  באנגלית פירושו גווייה, מתקבל מהתפרקות חומצות האמינו בתאים המתים. בפרחי החרוב, נוצר הקדוורין מפירוק של חומצת האמינו ליזין . (Lysine) תכונה זו מהווה אדפטציה יעילה המושכת אליו מאביקים, הנמשכים לריח של גוויות..." . (ויקיפדיה ערך: חרוב). לצערנו לא הצלחנו למצא אישור, בספרות המדעית, לטענה על אודות נוכחות הקדוורין בפרחי חרוב. אך קיימת עדות שהקוודרין משמש כתרכובת ביניים בייצור חומרי ריח בפרחים המחקים ריחות צואה או נבלות (Zhang et al., 2018:143; Jürgens and Shuttleworth, 2015: 373).
האמת שמאחורי ריח פרחי החרוב היא הרבה פחות ציורית. החומר שנקרא קדוורין אמנם מצוי בכמות מזערית בפירות החרוב (Farag et al 2019:678), אך מעולם לא נמצא בפרחיו. בדיקה שנעשתה בפרחי החרוב העלתה שנמצאו בהם לא פחות מ - 30 תרכובות ואף אחת מהן אינה מקבוצת החומרים עליה נמנה הקדוורין. כן נמצא שאין הבדל בהרכב הכימי של ריחות בין פרחי הזכר לבין זה של פרחי הנקבה. עוצמת הריח הגדולה בעצי הזכר נובעת מהסיבה הפשוטה שהוא נושא הרבה יותר פרחים מאשר עץ הנקבה. ביום נמצאה פעילות רבה (בעיקר על עצי הזכר לעומת עצי הנקבה) של צרעות, דבורי דבש (המאביקות העיקריות) ודבורים יחידאיות. בלילה נצפו על עצי הנקבה לא פחות מ - 30 מיני עשים שחלקם בהאבקה אינו ברור. חמישה מינים של עינפז (חרק ירוק בעל עיניים כתומות ומכאן שמו, ידוע גם בשם "ארינמל ירוק") נצפו, על עצי הנקבה, כמאביקים פעילים וכנושאי אבקה מרובה של חרוב -עדות לכך שהחרקים ביקרו קודם לכן בעצי הזכר. ההנחה היא שחרקים אלו, הפעילים בלילה, לא מבחינים בחושך בין עצי הנקבה לעצי הזכר, בעלי הריח הזהה, וכך מתאפשרת ההאבקה (Dafni et al., 2012).
ריח צפוף כדבש של ייחום 
ריחו הכבד של החרוב לא נפקד בשירה העברית. "אנחנו כלים / וכל שישאר / מן הזרע / הוא ריחו בחרוב". (יורם בן-מאיר, תולדות. חלום של שחרית עמ' 156). ריח החרוב הכבד החוזר מדי סתיו (עונה נדירה לפריחת עצי הארץ) אינו מרפה בתזכורתו על אודות מחזור הרבייה של האדם. אנחנו זמניים וצריכים להתרבות מדי דור ואילו החרוב נצחי ומחדש בריחו את זרעינו הכלה איתנו. 
 חיים גורי משאיר את פיענוח חידת ריח החרוב לקורא עצמו. : "…חרובים בפריחתם ההמומה / ואור רפה. / ארבעה כתלים מעבר העולם. / תלולית חזה שחמחם / עולה נושם, / פטמות אובדות בעלטה / מעבר והרחק. " (חיים גורי, בדרך. השירים, עמ' 117). ריח החרובים המסעיר ועתיר האסוציאציות הוא המפרש לנו מה מתרחש בין ארבעת הכתלים כאשר האור רפה והחזה עולה ונושם, כאשר ריח החרוב כבד וחד משמעי. 
צבי עצמון, האמון על מדעי הטבע, מדייק בתיאור ריחו של החרוב ושל מאביקיו. עצם שמו של השיר "זכר חרוב - תרגיל בהגדרה" אירוני בבחינת ניתן לכם פרח חרוב זכר להגדרה וראו מה נעלם מאפכם ומעיניכם הבוטניות: "קיץ דועך בריחו / מתקתק מבחיל / חרוב מסקס לא מלמלת / חבצלת או ורד בשער /נערות לחות וכו' / רק ריח צפוף כדבש של יחום / ולהקות הזבובים נוגסות במטען האבקה.". (עיצוב פנים, עמ' 42). 
אחרית דבר 
כאשר עוסקים בריחות הפרחים מדברים לרוב על הריחות המתוקים שנועדו בטבע למשוך את המאביקים אל הפרחים עבור שירותי האבקה. בני האדם נהנים מהקסם הזה להנאתם ולהנעתם של אהוביהם. מה רבים שירי האהבה המתרפקים על מתיקות ריחות הפרחים ונפלאות האהבה. לעתים רחוקות אנחנו נתקלים בפרחים בעלי ריח לא נעים. 
מעטים ביותר הצמחים שריחם הכבד מכריז על קיומם בהתרסה כזו שאינה מאפשרת לנו להתעלם מהם. דומה הדבר שאין שום צמח אחר בארץ, כדוגמת החרוב, שריח פרחיו מעורר תגובות כאלו נמרצות אצל בני האדם שלא לדבר על המסרים והאסוציאציות הנלווים אליהם. לפיכך, לא מתמיה הדבר עד כמה חדר ריח פריחת החרוב אל הפולקלור, הרפואה העממית, הספרות והשירה. המדע, כדרכו, משתרך בעצלתיים אחרי שובל השימושים, הסיפורים וההרגשות, לעתים הוא מפריכם ולעתים הוא מפתיע אותנו במסקנותיו המאששות עד כמה אמונות עממיות נשענות על בסיס אמיתי. 
תודות
תודה ליהודית רונן, מאיר שלו ולאריאל הירשפלד על הרשות לצטט מכתביהם ולשרל'ה אורן על הערותיה.
ספרות
בן מאיר, י. 1976. חלום של שחרית. ספריית פועלים. תל אביב.
גורי, ח. 1998. השירים כרך א'. מוסד ביאליק והקיבוץ המאוחד. ירושלים ותל אביב.
דפני א. וח'טיב ס. ע. 2017. צמחים, שדים ונפלאות. עולם חדש. תל אביב. 
הירשפלד, א.2011. אז אולי יש סתיו במקום הזה. (הארץ 22.10.2009)
ויקיפדיה ערך "חרוב" 
עצמון, צ. 1981. עיצוב פנים. הקיבוץ המאוחד. תל אביב. 
נאות קדומים, בא לי חרוב. 28.10.2010.
רונן, י. 1999. ויסקי של חרובים. עם עובד. תל אביב.
שלו, מ. 2017. גינת בר. עם עובד. תל אביב.
שלו, מ. 1994. כימים אחדים. עם עובד. תל אביב.
 
Dafni, A. and Lev, E., 2002. The doctrine of signatures in present-day Israel. Economic Botany, 56:328-334.
Dafni, A., Marom-Levy, T., Jürgens, A., Dötterl, S., Shimrat, Y., Dorchin, A., Kirkpatrick, H.E. and Witt, T., 2012. Ambophily and “super generalism in Ceratonia siliqua (Fabaceae) pollination. In: Patiny S. (ed.). Evolution of Plant-Pollinator Relationships. Cambridge University Press, New York, pp. 326–355. 
Farag, M.A., El-Kersh, D.M., Ehrlich, A., Choucry, M.A., El-Seedi, H., Frolov, A. and Wessjohann, L.A., 2019. Variation in Ceratonia siliqua pod metabolome in context of its different geographical origin, ripening stage, and roasting process. Food Chemistry, 283:675-687.
Faramarzi, A., Aghaz, F., Jahromi, M.G., Bakhtiari, M. and Khazaei, M., 2019. Does supplementation of sperm freezing/thawing media with Ceratonia siliqua improve detrimental effect of cryopreservation on sperm parameters and chromatin quality in normozoospermic specimens? Cell and Tissue Banking, 20:403-409.
Faramarzi, A., Aghaz, F., Bakhtiari, M. and Khazaei, M., 2020. In vitro application of Ceratonia siliqua improved sperm parameters and chromatin quality after vitrifacation in normozoospermic aged men. Middle East Fertility Society Journal, 24: Article no 6.
Jaradat, N. and Zaid, A.N., 2019. Herbal remedies used for the treatment of infertility in males and females by traditional healers in the rural areas of the West Bank/Palestine. BMC Complementary and Alternative Medicine, 19: Article no. 194.
Jürgens, A. and Shuttleworth, A., 2015. Carrion and dung mimicry in plants. Carrion ecology, evolution, and their applications. Editors: M. Eric Benbow, Jeffery K. Tomberlin, Aaron M. Tarone. CRC Press, Boca Raton, pp. 361-386.
Soleimanzadeh, A., Kian, M., Moradi, S. and Mahmoudi, S., 2020. Carob (Ceratonia siliqua L.) fruit hydro-alcoholic extract alleviates reproductive toxicity of lead in male mice: Evidence on sperm parameters, sex hormones, oxidative stress biomarkers and expression of Nrf2 and iNOS. Avicenna Journal of Phytomedicine, 10:35-49.
Vafaei A, Mohammadi S, Fazel A, et al. 2018. Effects of carob (Ceratonia siliqua) on sperm quality, testicular structure, testosterone level and oxidative stress in busulfan-induced infertile mice. Pharmacological Science, 24:104 -111.
Zhang, X., Chingin, K., Zhong, D., Luo, L., Frankevich, V. and Chen, H., 2018. Phytochemistry Deciphering the chemical origin of the semen-like floral scents in three angiosperm plants. Phytochemistry, 145:137-145.
גינון חסכוני במים  

israelbiz- בניית אתרים