שיח ימתיכוני שכיח בחורש ובגריגה, גובהו 1 מ'. העלה ירוק, עבה ומקומט, מחוספס ודביק למגע. צורתו כמשולש, בסיסו דמוי לב, קצהו מתחדד. פורח ממרס עד יוני. פרח דו-שפתני, צהוב, גדול, אורכו 4 ס"מ, זוהר למרחוק כשלהבת. השפה העליונה שעירה מאוד, ומתחתיה חבויים 4 אבקנים בשני זוגות, קצר וארוך. הפרח מפריש צוף ומואבק על-ידי דבורים בינוניות וגדולות. הפרחים ערוכים בתפרחות דוּריות, עם רווח גדול בין דוּר לדוּר. הכותרת משחימה אחרי הפריחה, אך אינה נושרת. קל לזהות את הצמח גם באין עליו פרחים, לפי עליו העבים ולפי הדורים של הפרות, הנותרים עד לעונה הבאה.
שכיח בעיקר באזורי ההרים הימתיכוניים בצפון הארץ ובמרכזה. מגיע בחרמון עד רום 1400 מ'.
תפוצתו משתרעת בארצות מזרח הים התיכון.
משמש לעתים כצמח נוי.
בסוג 100 מינים, שתפוצתם משתרעת בעיקר בערבות רמות במערב אסיה ובמרכזה. בארץ 8 מינים, מהם 2 אנדמיים.
כתב מייק לבנה