חבצלת קטנת פרחים פורחת בסתיו, בערך יחד עם החצב ועם חבצלת החוף, מאוגוסט עד דצמבר, עוד בטרם לבלבו העלים. הפרח לבן צחור, עם 6 עלי עטיף, 6 אבקנים, עטרה, ושחלה תחתית. הוא קטן בהרבה ופחות מהודר מפרחי חבצלת החוף, ואינו מרשים כמותם. הפרח דמוי משפך, בחלקו התחתון מאוחים עליו לצינור, בחלקו העליון הוא מחולק ל-6 אונות שוות. לעלי העטיף רצועה ירוקה לאורכם בגבם, והיא בולטת במיוחד בעוד הפרח סגור. בסיסי האבקנים מאוחים לעטרה, שהיא מצומצמת וקטנה מזו של חבצלת החוף. לעטרה 12 שיניים, והאבקנים קבועים לסירוגין במפרצים בין השיניים, בשפת העטרה. הפרחים ערוכים בתפרחת סוכך, העטוף בבסיסו במתחל של שני חפים קרומיים. המתחל עוטף את התפרחת בעודה בניצן, ואחר הוא מתפשק ומסתלסל. התפרחת נישאת בראש עמוד-פריחה חסר עלים. הזרעים שחורים, מכונפים או מצולעים. לזרעים אין רקמת-ציפה, והם נפוצים על ידי נמלים שנמשכות אל גוף שומני הצמוד לזרע ומשמש להן כמקור מזון.
חבצלת קטנת פרחים נפוצה בקירות-סלע ובחורש בחבל הימתיכוני הלח בצפון הארץ.
השם העברי של הסוג מקורו מקראי, מעיד על פרח מפואר: "אני חבצלת השרון, שושנת העמקים" (שיר השירים ב' 1), וכן "תגל ערבה ותפרח כחבצלת" (ישעיהו ל"ה 1). לא כל החוקרים מסכימים כי השם המקראי חבצלת מתייחס לסוג זה. אם אכן הכוונה במקורות היא לסוג זה, הוא מתייחס בודאי לחבצלת החוף המפוארת, ולא למין צנוע זה. השם קשור אולי לעובדה כי לצמח בצל גדול. השם הלועזי משמעו "כל-יכול", בגלל הסגולות הרפואיות שייחסו לו הקדמונים.
בסוג 15 מינים בעולם, בעיקר באזור הימתיכוני ובסביבותיו, 3 מינים בארץ. מינים אחדים מקובלים בגינות כצמח נוי.
כתב מייק לבנה
חבצלת קטנת-פרחים הופרדה משאר מיני החבצלת וכיום היא משויכת לסוג Vagaria