קדד אדום-פרחים פורח ביוני וביולי. הפרח פרפרני ורוד, לרוב הפוך (מפרש-הכותרת למטה). על רקע המפרש הבהיר משורטטים קוי-אורך עדינים בצבע ורוד-כהה, ויפה מאוד להתבונן בפרח מקרוב (הפרח קטן, אורכו 6 מ"מ. זהירות לא להידקר באף...). יש סבורים כי קוים אלה מדריכים את המאביקים למצוא את דרכם אל הצוף האגור במרכז הפרח, ומכנים אותם בשם "קוי-צוף". ההבדלים בין הפרטים בולטים גם בשוני בפרחים: יש צמחים המקדימים לפרוח ביוני, יש המאחרים ביולי; יש שפרחיהם ורודים בהירים, יש שפרחיהם כהים יותר, אך תמיד בגוני ורוד, ואין הצדקה לשם "אדום-פרחים". הפרי עטוף בשערות-משי לבנות ארוכות. בסתיו, כשהצמח עטור פירות, הופעתו מלבינה.
קדד אדום-פרחים גדל רק בחרמון, ברום שמעל 1,800 מ', בראשי גבעות ובמפנים מערביים סחופי-רוח. ראש הגבעה הוא נוף מוכה-רוח, ובחרמון הרוחות עזות במיוחד. נוסף לכך ראש הגבעה הוא המקום הראשון הנחשף משלג, וצמחים הנחשפים משלג בעיצומו של החורף אינם זוכים לכיסוי המגונן של השלג: בחוץ קר יותר מאשר מתחת לשלג, ואין הגנה בפני הרוחות (הן קטלניות במיוחד כשהן נושאות עמן פתיתי שלג, כנייר-זכוכית). הצמח מתחיל ללבלב עוד בעיצומו של חורף, משנחשף ראש הגבעה משלג, ובשלב זה הוא רגיש במיוחד. כל הסיבות האלה מצטרפות להפוך את ראשי הגבעות לנוף הקשה ביותר לצמחים, ומי שלמד להתמודד עם קשיים אלה שולט בראשי הגבעות במרומי החרמון. ואכן, בהעפילנו לראש גבעה או שלוחה נוכל לצפות בבטחון כי נמצא נוף הנשלט לחלוטין בידי הכרים המעוגלים המשוכללים של קדד אדום-פרחים. הוא אנדמי לאזורנו (הלבאנט), נפוץ אך ורק ברכסי הלבנון, מול-הלבנון ובהרי אדום.
קדד הוא סוג ענק של קטניות עם פרחים פרפרניים ועלה מנוצה למספר גדול של זוגות-עלעלים. אין קנוקנת בקצה העלה, ובכך קל להבדיל בין קדד לבין בקיה. מאפיין את הסוג פרי קדוד, היינו שקליפתו כפופה מתפר-הגב פנימה ויוצרת מחיצה המחלקת את הפרי לאורכו לשתי מגורות. קל לזהות את ייחודו של הפרי לפי השקע שלאורך תפר-הגב. הסוג קדד הוא מתחרה רציני על התואר "הסוג עם מספר המינים הגדול ביותר" – מונים 2000 מיני קדד בעולם, רבים מהם במערב אסיה ומרכזה. גם בארץ הוא ראשון במספר מיניו: 55 מינים שונים של קדד גדלים בחלקי הארץ השונים, רבים מהם בתנאים קיצוניים, כמו מדבר או מרומי הרים. כחצי מן המינים בארץ הם עשבים חד-שנתיים, אך חלק מן המינים הם בני-שיח קוצניים.
הסוג הענק קדד חולק לסקציות. המין שלנו שייך לסקציה טרגקנתה, הכוללת מינים שציר העלה שלהם קשה וקוצני, ובפרי יש אצלם רק זרע אחד. מינים מסקציה זו שולטים בצומח של הרים גבוהים במערב אסיה, ושמו המדעי של הצומח הכרקוצי בחרמון הוא "הצומח הטרגקנתי". 7 מינים מסקציה זו גדלים בחרמון (לעומת 2 בשאר חלקי הארץ), 33 בהרי הלבנון, 137 בטורקיה, 360 בפרס. מן השרף של צמחים אלה מפיקים חומר ממיס (אמולזטור) לתעשיית תרופות, ממתקים, ליקר, צבעים ועוד. ראה גם בערך קדד השרף.
כתב מייק לבנה