גביעונית הלבנון היא צמח רב-חן, מתנשא כמגדל-פעמונים. הפרחים נראים צנועים, ומלוא יופיים מתגלה רק במבט מקרוב. זהו גיאופיט גבוה, עד 100 ס"מ. הבצל גדול, אחד הגדולים בצמחי הארץ. הגבעול יחיד, בלתי מסתעף. בבסיס הצמח מתפרשת שושנת עלים אזמליים רחבים, מחודדים, דונגיים. לאורך הגבעול יושבים עלים קטנים מעט יותר.
גביעונית הלבנון פורחת בראשית האביב, בפברואר ובמרס. הפרח נטוי מטה, מעוצב כגביע, אורכו 15 עד 20 מ"מ. ששת עלי העטיף חופשיים (בלתי מאוחים), צהבהבים, לעיתים נמסך בהם גוון ארגמני. משורטט עליהם ציור נאה של עורקי-אורך כהים. ליד בסיס עלי העטיף מופרש צוף. ההאבקה הדדית, על-ידי חרקים שוחרי צוף. אבקנים 6. השחלה עילית. הפרי יפהפה גם הוא, מזכיר פנס-נייר סיני משושה.
גביעונית הלבנון אינה בררנית, גדלה בקרקעות שונים. היא נפוצה בארץ באזורי ההר והשפלה הימתיכוניים ובחבל הספר. תפוצתה העולמית מצומצמת למזרחו של הים התיכון, מארץ-ישראל ועד טורקיה בלבד. המין אינו שכיח, מוגן על ידי החוק.
בדרום הארץ גדל זן שפרחיו ארגמניים, והוא נקרא פעם בשם גביעונית ערבית, אך כלול במין גביעונית הלבנון. השם המדעי משמעו גביע קטן להטלת קוביות, והוא מרמז כמובן על צורת הפרח. מגדלים מינים שונים של גביעונית כצמחי-נוי, וכן משמשים בני הסוג למחקר מדעי. הסוג נותר במשפחת השושניים גם לאחר פיצולה הנוכחי.
כתב מייק לבנה בעקבות יריב עברי
את הצמח ניתן לראות בפריחה באתרים הללו:
תל קריות בדרום שם פורחים מאות ואלפי פרטים רובם כהים, בנחל ראש פינה, ברמות מנשה, במוחרקה, בהר תבור, בגבעת שר במודיעין., ביער בית קשת, ליד הכניסה לדרך הנוף מצד טורען, ביער ראש העין, בגלבוע, ברמת סירין, בכרמל, במלכישוע (סוף פברואר תחילת מרץ), על התבור בשביל סובב פסגה ועוד