במקורותינו נאמר: "עשרה קבין של יופי ירדו לעולם תשעה נטלה ירושלים"… (בבלי, קידושין מט ע"ב) צמחי הבר גם מיפים ומפארים את ירושלים, כמו גם מוסיפים לאופייה – כיצד?
ירושלים - ייחודית גם בצמחייתה: בין אבניה ואבני הכותל, צומחים צמחים "עזים" ועיקשים.
אמנם אין צמחים אנדמיים (יחודיים) לירושלים, אבל ישנם צמחים שבשמם נמצאת המילה ירושלים, מכיוון שהבוטנאים שגילו אותם בארץ שילבו בשמם, את השם ירושלים כדי לפאר ולכבד את העיר.
כובשים באו והלכו ויש שהותירו בה את חותמם: כמו הצלבנים שנדדו אליה בסוף המאה ה-11 לספירה מאירופה הרחוקה.
בואו נכיר את הפרחים והעצים הגדלים בסמטאותיה ואבניה של ירושלים, ואלה שבשמם נמצאת המילה ירושלים, וצמחים נוספים האופייניים לירושלים וצומחים בעיקשות בין אבניה, כמו גם עצים שהופעתם בעיר נשזרו בנוף, תרבות, בהיסטוריה ובמורשתה.
ירושלים הייתה מוקד למחקר בוטני בישראל מזה עשרות שנים. המחלקה לבוטניקה באוניברסיטה העברית הייתה מפורסמת מאד ובחבריה מהבוטנאים החשובים בישראל ובעולם, ביניהם פרופ. מיכאל זהרי, פרופ. נעמי פיינברון-דותן ופרופ. אברהם פאהן. אלה הניבו פרסומים רבים בצורת ספרים ומאמרים, מהם אנו למדים עד היום, בוטנאי המחלקה לבוטניקה אף יזמו את הקמת הגן הבוטני האוניברסיטאי בגבעת רם.
הראשון לקרוא לצמח על שם ירושלים היה קארל לינאוס, בוטנאי שבדי נודע שהגה בעצמו את תורת מיון הצמחים ובעלי החיים. הוא בנה תורה היררכית בה מיקם את הצמחים לפי מינים, משפחות ודרגות נוספות. כך תאר צמח חד-שנתי צנוע מארץ-ישראל כבר ב-1756, קרא לו Galium hierosolymitanum, מאוחר יותר קיבל הצמח את שמו העברי דבקת ירושלים.
צמחים נוספים, קיבלו במאה ה-19 את שמם על שם העיר על ידי הבוטנאי השוייצרי אדמונד בואסיה. זה ערך מסע הרואי במזרח התיכון שלאחריו כתב את ספרו המונומנטלי Flora orientalis ובו יותר מ-12,000 מינים מכל המזרח התיכון, כמחציתם חדשים למדע. ביניהם גם: גרגרנית ירושלים (Trigonella hierosolymitana), חלבלוב מגובשש (Euphorbia hierosolymitana), טופח ירושלים (Lathyrus hierosolymitanus), מרוות ירושלים (Salvia hierosolymitana), ניסנית ירושלמית (Crepis hierosolymitana), פעמונית ירושלים (Campanula hierosolymitana) ונורית ירושלים (Ranunculus hierosolymitanus) שתויגה מאוחר יותר תחת המין ( R. millefolius).
לרוב המינים הללו ניתן השם ירושלים בעברית מאוחר יותר.
את סתוונית ירושלים (Colchicum hierosolymitanum) תיארה נעמי פיינברון בשנות ה-50 של המאה שעברה ועוד שני מינים נקראים על שם העיר רק בעברית: אורן ירושלים (Pinus alepensis) ודוגון ירושלמי (Lachnophyllum noeanum).
להלן רשימת עשרת צמחי הבר שבשמם נשזר השם ירושלים (בעברית) ואחד שבשמו המדעי מופיע השם ירושלים, (פרטים נוספים ותמונות על כל צמח בקישורים)
אורן ירושלים
עץ מוכר ונפוץ בירושלים ממשפחת האורניים שהינו עץ בר במקור .
ניסנית ירושלמית
יש בארץ מספר לא מבוטל של ניסניות הפורחות רובן באביב ותחילת הקיץ . הצמחים משתייכים למשפחת המורכבים, הפרחים צהובים יושבים בתפרחות על קרקפות. ניסנית ירושלמית נפוצה בישראל לבנון וקפריסין
פעמונית ירושלים
צמח חד שנתי נמוך ושרוע ממשפחת הפעמוניתיים , שפרחיהם מזכירים פעמון אלגנטי בצבע סגול . המין נפוץ באזורים שונים בחבל הים-תיכוני ובשוליו, בצפון הארץ ובמרכזה. תפוצתו העולמית מצומצמת לארץ-ישראל וללבנון בלבד.
גרגרנית ירושלים
גרגרנית ירושלים היא קטנית חד-שנתית חורפית זקופה, גובהה עד 30 ס"מ. הפרחים צהובים ונישאים על גבעול הפריחה בצבר של כ 10 פרחים או יותר .
סיתוונית ירושלים
סתוונית ירושלים היא פרח בולט ביופיו! פורחת בצבר של מספר פרחים ורודים וגדולים בסתיו, הפרחים גדולים משאר מיני הסיתווניות
נורית ירושלים
נורית ירושלים היא צמח רב-שנתי זקוף ונמוך הפרח צהוב, גדול, (יחסית לנוריות הבעלות הפרחים הצהובים) גונו צהוב מתכתי או שמנוני מבריק.
טופח ירושלים
הפרחים בעלי צבע ורדרד כתום בהיר, נישאים על ענפים דקים בקבוצות של 2 – 5, בזה הם נבדלים משאר מיני הטופח, שפרחיהם יחידים.
דוגון ירושלמי
דוגון ירושלמי הוא גבוה, דביק, ומדיף ריח עז של קמפור. הוא פורח בסתיו תפרחתו ורודה , קרקפת אופיינית למשפחת המורכבים, הוא צמח נדיר בארץ ונמצא בסכנת הכחדה.
דבקת ירושלים
דבקת-ירושלים היא צמח חד-שנתי עדין ומסועף, הפרחים ערוכים בקבוצות צפופות למדי, ואלה נישאות על עוקצים ארוכים ודקיקים. צבעם קרם, לפעמים נוטה לארגמן. העלים של מין זה רחבים לעומת רבים ממיני הדבקה האחרים.
מרוות ירושלים
פריחתה אצילית ויפהפייה, פורחת בגווני ורוד- ארגמן. ולא רק באזור ירושלים.
מרווה זו היא מין תת-אנדמי, שתפוצתו העולמית מצומצמת לארץ-ישראל ולסוריה בלבד.
חלבלוב מגובשש (רק בשמו המדעי הלטיני, מופיע השם ירושלים)
חלבלוב מגובשש הוא בן-שיח נמוך ומסועף, כדורי וצפוף, נשיר-קיץ, שכיח ובולט מאוד בנוף. הוא משנה את הופעתו וצבעיו מעונה לעונה: מלבלב ומוריק בחורף, מצהיב כולו לקראת הפריחה באביב.
עצים עתיקים בירושלים וסביבתה
בסקר שנערך ע"י החברה להגנת הטבע בירושלים והסתיים בשנת 2013, אותרו בעיר קרוב ל-600 עצים המוגדרים עתיקים שגילם מעל שמונים שנה, הם משתייכים ל 63 מינים. המינים הנפוצים היו אורן ירושלים, ברוש מצוי וזית אירופי.
בשכונת עין כרם נמצא עץ חרוב מצוי ענק ששימש כאתר החנייה האחרון של עולי רגל לפני כניסתם לירושלים, נותר עדיין עץ תות שהיה בעבר מקום המפגש המרכזי של תושבי הכפר הפלסטיני ששכן במקום. מאוחר יותר הוא הפך למוקד מפגש של תושבי השכונה היהודים שקראו לו “כיכר שרלי” לזכר אחד מוותיקי השכונה.
בחצר הבית של הציירת אנה טיכו, נמצאו העצים שחלקם הונצחו בציוריה.
בין העצים ההיסטוריים נמצא עץ חרוב בעיסאוויה המופיע בפולקלור של זקני הכפר וקשור בסיפורים שהתרחשו לפני מאות שנים.
עצי האקליפטוס המצויים בבקעה- על פי אחת הגרסאות, ניטעו על ידי אנשי גדוד רוכבי גמלים אוסטרלים במלחמת העולם הראשונה, ועוד.
פרטים נוספים על עצים אלה באתר "מפה ירוקה"
צמחים שהביאו לירושלים כובשים
הצלבנים כנראה הביאו את לוע-ארי סיצילי ואת שיחי הלענה השיחנית (שיבה)
צמחים פולשים אופייניים לירושלים (לא רק)
איילנטה בלוטית הובאה לירושלים ע"י האנגלים מכיוון שהיא עץ הצומח מהר, ובמטרה להצל ולתת לעיר יותר ירק, כמיטב המסורת האנגלית. הם לא לקחו בחשבון שהיא מתפשטת ללא שליטה ופולשת לכל עבר.
לא נפסח על הצמחים הגדלים בין אבני הכותל המערבי :
שבעה צמחים עזים מצליחים לשרוד ולצמוח בין אבניה הכותל.
צמחים אלה הפכו ל"חלק" מהכותל ומורשתו ואלו הם:
צלף קוצני, ארכובית שבטבטית, צמרנית הסלעים, לוע-ארי סיצילי, מציץ סורי ושיכרון זהוב.
ראו כתבה ותצלומים של הצמחים השורדים על אבני הכותל והיונים המקננות בו ...
כל הצמחים הללו מוסיפים לירושלים את חינה וייחודה
ומוסיפים נופך שונה על קדושתה
יום ירושלים שמח