לוענית יריחו

הדפסה
  Scrophularia hierochuntina שם מדעי
לועניתיים
Scrophulariaceae
משפחה
מאוחה מס' עלי כותרת
גזור צורת העלה
תמים שפת העלה
חברות שיחים (בתה וגריגה) בית גידול
מרובע צורת הגבעול
עשבוני רב-שנתי צורת חיים
גולן, גליל, עמקים, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, שרון, שפלה, נגב צפוני, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
בסכנת הכחדה

דווח לנו

לוענית יריחו
צילום: © שרה גולד   גן בוטני אונ' תל-אביב, 4-2011
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

צמח רב-שנתי מסועף מאוד מבסיסו. נדיר, שרוי בסכנת הכחדה בארץ ובעולם.
העלים גדולים, נגדיים, גזורים עמוק לאונות דקות, מרוכזים ברובם בחלקו התחתון של הצמח.
פורח באפריל–מאי. הפרחים דו-שפתניים, קטנים (8 מ"מ), רחבים. צבע הכותרת סגול–ארגמן כהה מאוד, קצת עכור, שוליה בהירים. 5 עלי הגביע מעוגלים, רחבים, קצרים, שוליהם קרומיים בהירים, והם נושרים כשהפרח נובל. צינור הכותרת כדורי ככד נפוח, רוחבו כאורכו. השפה התחתונה מצומצמת, קצרה ורחבה, גלולה לאחור. השפה העליונה קצרה, רחבה, נטויה אחורה, שסועה לשתי אונות אמצעיות גלולות לאחור ועוד שתי אונות צדדיות זקופות. בבסיס השסע בין האונות האמצעיות יוצא קשקש לבנבן שמוצאו מאבקן מנוון. העלי והאבקנים בולטים הרבה מהכותרת, כלשון שלוחה בהתרסה, ובולטים גם בצבעם הצהוב על רקע הכותרת הכהה. במהלך הפריחה של כל פרח מזדקר תחילה העלי, אחריו האבקנים, כך שהשלב הנקבי קודם לזכרי ונמנעת האבקה עצמית. האבקנים יושבים על צינור הכותרת, 2 מהם ארוכים, 2 קצרים מעט יותר.
גדל בשדות בור ובבתה בצפון הארץ ובמרכזה. תת-אנדמי, גדל מכל העולם רק בארץ-ישראל ובסוריה.

כתב מייק לבנה

מקורות מידע


 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים