צלף קוצני

הדפסה
  Capparis spinosa שם מדעי
  Common Caper Common name
כָּבָּר, לָצָאפָה שם ערבי
  الكبر, قبار, شفلح أللّغة آلعربيّة
צלפיים
Capparaceae
משפחה
4 מס' עלי כותרת
פשוט צורת העלה
תמים שפת העלה
קרקעות כבדות בית גידול
עגול צורת הגבעול
שיח ובן-שיח צורת חיים
גולן, גליל, חוף הים התיכון, עמק ירדן עליון, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, מדבר שומרון, הרי יהודה, שרון, שפלה, נגב צפוני, תפוצה בארץ
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
תבלין ו/או צמח מאכל משמש לרפואה צופני

צלף  קוצני
צילום: © שרה גולד   שפלה ליד יער בן-שמן, 7-2014
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

צלף קוצני הוא שיח קוצני גדול (50 עד 200 ס"מ), מסתעף וסבוך. הענפים קשתיים, ענפים צעירים צבעם ארגמן. בבסיס כל עלה יוצא זוג קוצים מאונקלים, אכזריים. העלים ואף קצות-הענפים נושרים בחורף. העלים בשרניים עד סחוסיים, מכוסים קרום-שעווה. הם עגולים ובראשם קוץ קטן, גונם ירוק או נוטה לארגמן.
צלף קוצני פורח כמעט חצי שנה, מאפריל עד ספטמבר. הפרחים בודדים, גדולים, בלתי נכונים, ריחניים מאוד. קוטר הפרח 6 ס"מ. 4 עלי הכותרת ערוכים ב-2 זוגות, ככנפי פרפר. הקדמיים נפרדים זה מזה בחלקם העליון, האחוריים צמודים זה לזה וכן לצופן שבבסיסם. הם מקומטים–גלוניים במקצת. האחורי מבין 4 עלי הגביע גדול מיתרם וקעור, ניצב מול עלי הכותרת האחוריים הצמודים לצופן, יוצר מאגר מוגן לצוף. המאביקים הם גם דבורים שונות, וגם רפרפים ועשים, הפעילים בלילה. האבקנים רבים (70–120), זיריהם לבנים בבסיסם וגונם הופך בהדרגה לורוד-רענן כלפי ראשם. המאבק ורוד עם עורקי-אורך. השחלה נישאת על עוקץ ארוך (גינופור), שגם הוא, כזירי האבקנים, לבן בבסיסו ו-ורוד רענן בראשו. הפרח נפתח בשעות אחרי הצהריים המאוחרות, נשאר פתוח 16–18 שעות, נסגר למחרת בצהריים. פתיחתו מהירה, אפשר לעקוב אחריה: תחילה נפשקים עלי-הגביע, אחריהם נפרשים בהדרגה עלי הכותרת. האבקנים, שהיו גלולים, מתיישרים בתנועת מזרקה. תוך שעה עד שעה וחצי מתגלה הפרח בכל הדרו. לאחר ההאבקה מתפתחת השחלה לפרי עסיסי מלפפוני עד אגסי, הנישא על עוקץ ארוך. הזרעים שחורים, מופצים על-ידי ציפורים ונמלים.
צלף קוצני גדל בקירות-אבן, צוקים, גדרות-אבן, קירות-טראסה, ערימות-אבנים וקרקעות דלות, ובמיוחד בקרום של גיר קשה על גבי גיר רך. הוא נפוץ בכל אזורי החבל הימתיכוני ובשוליו, ואף למדבר יהודה ולצפון הנגב יגיע. תפוצתו העולמית משתרעת בארצות שסביב הים התיכון, והלאה מזרחה למערב אסיה.
כפתורי-פרחים, פירות צעירים, ענפים צעירים ועלים של צלף למיניו מוחמצים ונחשבים כתבלין משובח. ענף שהוסרו ממנו כל אבריו פרט לקוץ מאונקל אחד – שימש ל"דייג" של עלוקות מן הגרון.
הסוג כולל 350 מינים, בארץ 5. העלים פשוטים ותמימים, בבסיסם יוצאים קוצים מאונקלים. הפרח גדול, הסימטריה שלו דו-צדדית. אחד מ-4 עלי הגביע גדול מיתרם, קעור. 4 עלי-כותרת, מתוכם 2 אלה הסמוכים לאותו עלה-גביע גדול צמודים זה לזה ויוצרים מאגר לצוף. האבקנים רבים וארוכים, צבעוניים ובולטים לעין. השחלה נישאת על נושא-פרי (גינופור), תכונה הנחשבת לפרימיטיבית. הפרי מתפצל לאורכו (יש אומרים כי זה מקור השם צלף, חילוף אותיות מ-פצל) וקליפתו נגללת אחורה.
הוא גדל אף בסדקי-סלעים ובין אבני כתלים, קירות-טראסות וגדרות-אבן, ולך תשרש אותו משם.

כתב מייק לבנה


מקורות מידע

הצמח במקורות

קדמונינו מנו את הצלף בין יצירי הבריאה המצליחים לשרוד גם בתנאים קשים, וככל שתנסה להיפטר מהם – לא תצליח להשמידם. אלה נקראים בלשון התלמוד (מסכת ביצה כ"ה ב') בכינוי "עזין", והצלף נמנה שם בחברה טובה: יחד עם ישראל באומות, כלב בחיות, תרנגול בעופות ועז בבהמה דקה – מופיע גם הצלף:
"שלושה עזין הן: ישראל באומות, כלב בחיות ותרנגול בעופות. ויש אומרים אף עז בבהמה דקה, ויש אומרים אף צלף באילנות" (ביצה דף כ"ה עמוד ב').
הצלף מוזכר מספר פעמים במקורות היהודיים.(בעיקר בתלמוד ובמשנה)
"מעשה בחסיד אחד, שנפרצה לו פירצה בתוך שדהו ונמלך עליה לגודרה, ונזכר שהוא שבת - ונמנע ולא גידרה.
ונעשה לו נס, ועלתה לו צלף, ממנה היתה פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו". המקור לסיפור הוא במסכת שבת דף קנ ע"ב. היפה בסיפור הוא שמאותה פירצה, שהאיש ביקש לסתום ולא סתם - עלתה פרנסתו.
את ניצני הפרחים של הצלף היו כובשים ומתבלים בהם תבשילים. היו מאבותינו שהיו מתפרנסים מאיסוף של כפתורי הפרחים ומכירתם- שם המקצוע היה "קפר".
בגולן התגלה בית-כנסת המשקוף נחרת בכתב עברי עתיק "זה בית מדרשו של רבי אלעזר הקפר". מהו קפר ?! סברות רבות לכך ורובן מביאות לכך כי עיסוקו היה ביין קפריסין העשוי מפירות הצלפים.
לאורך הענף עולים הפרחים בזה אחר זה, כל יום פרח נוסף, מבסיס הענף כלפי ראשו. המצב הטוב ביותר לצורך החמצה הוא ניצן יומיים לפני פתיחתו. לכן עובר הקפר על השיח מדי יום, קוטף מכל ענף את הניצן התורן, ולמחרת את הניצן שמעליו, וכן הלאה. זה הרקע לסיפור הבא:
ישב רבן גמליאל ודרש: עתידים אילנות שמוציאין פירות בכל יום... לגלג עליו אותו תלמיד. אמר: והרי כתוב "אין כל חדש תחת השמש" (קהלת א', ט') [היינו: גם בעתיד לא יוכלו להתרחש דברים שאין כמותם כיום]. אמר לו: בוא ואראך דוגמתן בעולם הזה. יצא והראה ו צלף". (לפי מסכת שבת דף ל', עמוד ב').


שימושים רפואיים ומידע רפואי נוסף
מתוך ילקוט הצמחים של נסים קריספיל

קישורים


 
גינון חסכוני בצמחי בר