עשבוני חד-שנתי, שעליו מכוסים בלוטות המפרישות חומר דביק ומקציף. תכונה מיוחדת לצמח זה היא היותו "סבון": אם תשפשף עלים בידיים רטובות יעלה קצף מעין קצף של סבון.
העלים התחתונים תלתניים, אך עלי הגבעול נושאים רק עלעל בודד. העלעלים גדולים, צרים וארוכים, משוננים, השיניים הן קצות עורקי העלה. בבסיס העלה יש שני עלי לואי גדולים דומים לעלעלים, מעורים בפטוטרת.
פורח בסוף האביב. האבקנים מחולקים לשתי קבוצות, 5 קצרים ו-5 ארוכים, זיריהם של כל 10 האבקנים מאוחים לצינור. הפרחים ערוכים בראש הגבעול בשיבולת ארוכה ורבת-פרחים. הפרי הוא תרמיל קצר.
שונה מאוד מיתר מיני השברק וקל לזהותו: עלעליו גדולים, צמיחתו זקופה, פריחתו ורודה, הצבע משתנה לאורך הפרח: הסירה לבנה בעיקרה, המפרש ורוד בראשו, הולך ומחויר כלפי בסיסו, ולאורכו מצויירים קוים אדומים כהים.
מצוי בקרקעות כבדות באזורים הימתיכוניים של צפון הארץ ומרכזה.
הסוג כולל 70 מינים בעולם, 16 מינים בארץ.
השם העברי של הסוג גזור מן השם הערבי.
כתב מייק לבנה