להבנת מושגי היסוד בטחבים ומחזור חייהם מומלץ לקרוא את ה"מבוא לסיסטמטיקה של טחבים"
סינטריכיה כפרית היא טחב-עלים אקרוקרפי (acrocarpous, טחב שבו מתפתחים המנבגים בקצה גבעולי הגמטופיט), המשתייך למשפחת Pottiaceae. זהו טחב בינוני עד גדול, גובהו עד כ-2.5 ס"מ, חסון, יוצר גושים חומים-ירוקים, ניכרים במלעני העלים המכסיפים, משחירים עם התייבשם. העלים היבשים מקופלים-מפותלים מסביב לגבעול, בלחות הם נפרשים, נוטים מעלה וקשותים לאחור. הטרפים לשוניים, או דמויי-מרית, מוארכים, אורכם עד 3 מילימטרים, קצותיהם קהים-מעוגלים, לעתים מפורצים. שולי הטרף גלולים כלפי מטה כמעט לכל אורכם. עורק האמצע (costa) ניכר, אדום-חום, מסתיים במלען משונן, מיובל, שקוף-מכסיף, אורכו עד כדי שלושה רבעים מרקמת הטרף גופא, לעתים-קרובות בסיסו אדום. תאי בסיס הטרף מלבניים, מתקצרים וצרים כלפי שולי הטרף, שקופים, בשולי הטרף תאי הבסיס מכילים כלורופיל. שאר תאי הרקמה מרובעים-משושים, קטנים, מכילי כלורופיל, ירוקים. אברי המין, הארכוגניה הנקביות והאנתרידיה הזכריים, ערוכים על פרטים נפרדים (מערך מעין "דו-ביתי", dioicous). המנבגים סטגוקרפיים (stegocarpous, מיוונית: stego - "גג", "מכסה", carpos - "פרי") - נפתחים במכסה וכך משתחררים הנבגים ומופצים ברוח. קופסית המנבג (capsule) גלילית, זקופה, נישאת על זיף (seta) זקוף, אדום-חום. המצנפת (calyptra) קרומית חרוטית, שארית הפלואידית מרקמת הארכגון, המכילה את תא הביצה, אותה מבקע זיף המנבג הדיפלואידי ונושאה בקצהו, תוך התפתחותו, עד לנשירתה. עם ההבשלה, נבקעת המצנפת בבסיסה, נושרת וחושפת מכסה מנבג (operculum) דמוי-מקור, הנפתח ונושר לפני שחרור הנבגים. אלה מופצים דרך פי-מנבג (peristome) חרוטי, עשוי קרום-בסיס (basal membrane) משובץ, המתחלק ל- 32 שיניים נימיות, אדמדמות, מפותלות כסליל.
תקופת צמיחתה של סינטריכיה כפרית נמשכת מהסתיו (נובמבר) ועד לאביב (מאי), המנבגים מופיעים בחורף.
סינטריכיה כפרית מזדמנת פה ושם בישראל. גדלה באזורים ההרריים - בהרי יהודה, בגולן ובחרמון. בית גידולה כיסי קרקע על סלעים. תפוצתה העולמית קוסמופוליטית.
סינטריכיה כפרית דומה מאוד לסינטריכיה בכורה, אף שהאחרונה חד-ביתית, אך קשה להבחין בשדה בתכונה זו. סינטריכיה בכורה גדולה מעט יותר ולה מלען כמעט חלק, ושולי עליה גלולים רק לכדי שלושה רבעים. שתיהן נבדלות ממין דומה נוסף, סינטריכיית ההר (S. montana), בכך שהעלים בסינטריכיית ההר מוצרים באמצעם. בסינטריכיה כפרית העלים קשותים אחורנית בלחות ותכונה זו עשויה לעזור בזיהויה בשדה.
המין סינטריכיה כפרית תואר בשנת 1803 על-ידי צמד החוקרים הגרמניים, האנטומולוג (חוקר חרקים) וובר (Friedrich Weber, 1781-1823) והבוטנאי, מוהר (Daniel Matthias Heinrich Mohr, 1780-1808), מומחה לאצות וטחבים ומהראשונים שהחל למיין אצות על-פי דרכי הרביה שלהם. למעשה, תואר המין לראשונה, כשייך לסוג זקנית (Barbula ruralis) על-ידי הרופא והבוטנאי הגרמני הדוויג (Johann Hedwig, 1730-1799), הנחשב כ"אבי חקר הטחבים (הבריולוגיה)" והיה הראשון להבחין באברי המין הזכריים (אנתרידיה) והנקביים (ארכגוניה) שלהם ולתאר את מחזור חייהם. תיאור המין, יחד עם תיאוריהם של כמעט כל מיני הטחבים שהיו ידועים בזמנו, ראה אור לאחר מותו, בשנת 1801, בספרו הבסיסי Species Muscorum Frondosorum (בלטינית: "מיני טחבי העלים").
בפלורה פלסטינה מופיע המין כשייך לסוג סלולית (Tortula ruralis), על פי תיאורם משנת 1802 של הבוטנאים הגרמניים גרטנר, מאייר ושרביוס (Philipp Gottfried Gaertner, 1754-1825; Bernhard Meyer, 1767-1836; Johannes Scherbius, 1769- 1813), אך כיום מקובל כי שני הסוגים הקרובים, סלולית וסינטריכיה, הם קבוצות אבולוציוניות שונות, כאשר הסוג סינטריכיה הוא למעשה קבוצה חד-שושלתית (מונופילטית, monophyletic)1, שהתפצלה מן הסוג סלולית ונבדלת ממנו במאפייני תאי העלים והיעדר שכבת אפידרמיס בעורק האמצע, בצדו התחתון של העלה3,2.
שמו המדעי של הסוג, Synthrichia, מיוונית: syn - "מאוגד", "מאוחד", trichos - "שערה", לאמור: "זיפים מאוגדים", מאזכר את שיני פי-המנבג הנימיות-מסולסלות, המאוגדות בקרום-הבסיס. שם המין, ruralis, מלטינית: "כפרי", כפי שתיאר הדוויג את בית הגידול של המין: "בבתי קש (כפריים), בקירות ובשדות" ("in tectis stramineis, muris, agris"). שם המין העברי, תרגומו של השם המדעי, אינו רשמי.
בסוג סינטריכיה קרוב ל-115 מינים, בישראל נאספו 8 מינים, כולם מופיעים בפלורה פלסטינה כשייכים לסוג סלולית. לאחר הפרדת הסוגים, נותרו בסוג סלולית 9 מינים שנאספו בישראל.
כתב: דרור מלמד
1Spagnuolo, V., Caputo, P., Cozzolino R., Castaldo R., De Luca P. (1999). Patterns of relationships in Trichostomoideae (Pottiaceae, Musci). Plant Systematics and Evolution 216: 69–79
2Flora of North America. Pottiaceae. Syntrichia (online: http://beta.floranorthamerica.org/Syntrichia)
3Gallego, M.T., Cano, M.J., Ros, R.M., Guerra, J. (2002). An overview of Syntrichia ruralis complex (Pottiaceae: Musci) in the Mediterranean region and neighbouring areas. Botanical Journal of the Linnean Society, 138: 209–224