ספלילה מצויה נדירה מאוד בישראל ונחשבת צמח "אדום", הנמצא בסכנת הכחדה. בית גידולה בריכות חורף וביצות בבקעת החולה ובגולן. בעבר גדלה בביצות השרון, אולם עם הצטמצמות בתי הגידול הלחים בישראל נכחדה ממרכז הארץ. תפוצתה העולמית משתרעת בצפון ודרום-אמריקה ובאפריקה. בארצות אחדות באירופה הצמח מתפשט בגופי מים כצמח גר. לעתים קרובות משגשגות אוכלוסיות המין בבריכות בהן רובץ בקר, המדשן את הקרקע בחומר אורגני.
ספלילה מצויה תוארה בשנת 1782 על-ידי הטקסונום לינאוס (Carolus Linnaeus, 1707-1778). שמו המדעי של הסוג, Hydrocotyle, מיוונית: hydro - "מים", cotyle - "כוס", "ספל", לאמור "ספל מים", מכאן גם השם העברי,ספלילה, שנזכר לראשונה במילון לצמחי ארץ-ישראל (שמות המשפחות והסוגים) עברית-לטינית, בהוצאת ועד הלשון העברית בשנת תש"ו (1946). מעניין להזכיר כי במגדיר הצמחים העברי הראשון, ה"מגדיר לצמחי ארץ-ישראל", מאת א. איג, מ. זהרי ונ. פינברון, שראה אור בשנת תרצ"א (1931), נקרא המין בשם העברי "טבור-מים". השם סַפְלִילָה מְצוּיָה נכלל ברשימת שמות צמחי ארץ-ישראל שאושרה במליאת האקדמיה ללשון העברית בשנת תשס"ג (2003).
שמו המדעי של המין ,ranunculoides, מלטינית: "דמוי-נורית", מאזכר את עלי המין המזכירים עלים של מיני נורית אחדים.
בסוג ספלילה כ-100 מינים, 3 מהם נאספו בישראל, כולם נדירים מאוד.
כתב: דרור מלמד