זיפן קטן-פרחים

הדפסה
  Setaria parviflora שם מדעי
דגניים
Poaceae
משפחה
חסר עלי כותרת מס' עלי כותרת
סרגלי צורת העלה
תמים שפת העלה
נחלים וביצות בית גידול
עגול צורת הגבעול
עשבוני רב-שנתי צורת חיים
עמק ירדן עליון, תפוצה בארץ
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

זיפן  קטן-פרחים
צילום: © דרור מלמד   בכניסה לדרדרה ליד הירדן , 4-2014
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

זיפן קטן-פרחים הוא דגני רב-שנתי, גדל בגושים צפופים, מסועף מבסיסו, נטוי עד זקוף, גובהו 90-20 ס"מ, בתנאים טובים יכול להתנשא לגובה של יותר ממטר אחד, בעל קנה שורש מסוקס קצר, שבו התנפחויות דמויות קשרים ולעתים יוצאים ניצנים בבסיס הצמח (באנגלית קרוי הצמח Knotroot bristle grass, לאמור: "זיפן ששורשיו בעלי קשרים").
נדני העלים קרחים,  קרין עובר במרכזם לאורכם. טרפי העלים סרגליים, מצטררים, קרחים, שטוחים, או מעט גלולים. הלשונית, הנמצאת בין טרף העלה לנדן, עשויה גדילי שערות. התפרחת מכבד גלילי מוארך וצר, עדין יחסית למיני זיפן אחרים בישראל, מכונס וצפוף למדי, דמוי שיבולת זקופה או כפופה, ניכרת במעטה בן 12-8 זיפים זהובים, היוצאים מבסיס השיבוליות, ארוכים פי 3-2 מהשיבוליות ואשר, להבדיל מאלה של זיפן מצוי, אינם נצמדים לבגדים ולפרוות בעלי חיים. הזיפים מסגילים או נעשים חומים עם התבגרות התפרחת. התפרחת העדינה היא שזכתה את המין בשמו (גם השם המדעי, parviflora, מלטינית: parvus – "קטן", flos – "פרח"). השיבוליות, ביצניות, מחודדות במידת מה, נישאות על עוקצים זעירים, כמעט יושבות, בודדות, על ציר התפרחת הקירח, צבען ירוק והן מאדימות לעתים עם ההבשלה, מכילות 2 פרחים תלת-אבקניים, התחתון שבהם עקר. הגלומות קצרות מהמוצים: התחתונה מחודדת, אורכה כשליש מהמוץ והעליונה ביצנית ומגיעה לכדי מחצית אורך המוץ.
זיפן קטן-פרחים פורח באביב ובקיץ. בית גידולו גדות נחלים ותעלות, ביצות וקרקעות לחות. הוא צמח חדש לפלורה של ישראל ונוסף אליה בשנת 2010, לאחר שנמצא בגדות תעלת הירדן המזרחית, סמוך לקו המים, ע"י שיר ורד והוגדר ע"י פרופסור שולץ (Hildemar Scholz, 1928-2012) מהגן הבוטני בברלין, שהיה בר-הסמכא העולמי בתחום הדגניים.  במקום מתקיימת אוכלוסיה יציבה בת מספר פרטים. זיפן קטן-פרחים נדיר בישראל ואינו ידוע מאתרים אחרים. מקורו של המין בצפון אמריקה ומשם חדר לאירופה.
זיפן קטן-פרחים תואר בשנת 1987 ע"י הבוטנאי הצרפתי קרגואלן (Michel Francois-Jacques Kerguelen, 1928-1999). למעשה, כבר בשנת 1804 תיאר הבוטנאי הצרפתי פוארה (Jean Louis Marie Poiret, 1755-1834) את המין, אך שייכו לסוג פוקה  (Cenchrus parviflorus).
שם הסוג המדעי, Setaria, כשם העברי, על שום הזיפים העוטפים את השיבוליות (מלטינית: seta - זיף; aria - בעל, לאמור: "בעל-זיפים"). השם העברי, זיפן, נזכר לראשונה במילון "ילקוט הצמחים", שערכו פ. אוירבך ומ. אזרחי (קרישבסקי), בשנת תר"ץ (1930).
בסוג זיפן יותר מ-100 מינים, 5 מהם נאספו בישראל.

כתב: דרור מלמד

 


מקורות מידע


 
גינון חסכוני בצמחי בר