כרוב החוף

כרוב החוף הוא מצליב חד-שנתי חורפי זקוף שגובהו 50 ס"מ. העלים התחתונים ערוכים בשושנת בבסיס הצמח, שעירים (במיוחד לאורך העורק הראשי), שסועים לאונות. . לשורשיו ריח אופייני של תפוחי-אדמה לא מבושלים.
כרוב החוף פורח מוקדם בעונה, החל כבר בינואר, ועד אפריל. הפרח מצליב אופייני, צהוב חיוור מעט, פרוש, דליל (עלי הכותרת צרים). מפריש צוף ומואבק על-ידי חרקים שוחרי צוף. הפרי סרגלי מוארך, אורכו עד 65 מ"מ. חלקו התחתון ארוך ועבה יותר, משונץ בין הזרעים. חלקו העליון הוא מקור צר, ובו רק 1–2 זרעים, אורכו עד 2 ס"מ. הפרי קירח, נישא על עוקץ ארוך ומפושק.
כרוב החוף גדל בחולות במישור החוף ובצפון הנגב. תפוצתו העולמית משתרעת בארצות צפון אפריקה ודרום-מערב אסיה.
בסוג 50–100 מינים, 3 גדלים בר בארץ. מינים רבים של כרוב תורבתו ומשמשים מאכל לאדם וגידולי חקלאות. במיניו השונים נאכלים העלים, השורשים, הגבעולים או הניצנים. כן מפיקים מזרעיו שמן או תבלין.

הסוג כרוב מונה בין 35-50  מינים  רובם חד שנתיים . בארץ גדלים בבר 4 מינים כאשר בעת האחרונה הצטרף אליהם כרוב הנפוס (השמן) . מינים רבים של כרוב תורבתו ומשמשים מאכל לאדם וגידולי חקלאות. במיניו השונים נאכלים העלים, השורשים, הגבעולים או הניצנים. כן מפיקים מזרעיו שמן או תבלין.

כתב מייק לבנה