גרניון הלבנון הוא צמח רב-שנתי חורפי, המפתח בקרקע קנה-שורש רב-שנתי מוארך זוחל שעוביו 1 ס"מ, ללא פקעות. קנה-השורש אופקי, והוא מכוסה קשקשים, הבולטים גם בבסיס הגבעול. בקיץ נובלים חלקי הצמח שמעל לפני הקרקע, ובראשית החורף מלבלב נצר חדש מתוך קנה-השורש. הצמח שעיר, מסתעף בחלקו העליון, זקוף, גובהו 30 ס"מ. עליו גדולים וכהים וגבוהים יותר משל גרניון הפקעות, והם שסועים עמוקות ל-5 אונות, אך לא ממש עד לעורק הראשי. קוטר הטרף 3–7 ס"מ. לעלי הבסיס פטוטרת ארוכה.
גרניון הלבנון פורח בין מרס ליוני. פרחיו יפים וגדולים, קוטרם עשוי להגיע עד 5 ס"מ. פרחיו הם מטיפוס 5: יש להם 5 עלי גביע, 5 עלי כותרת , 10 אבקנים פורים ועוד 5 אבקנים עקרים. עלה הכותרת משולש בצורתו, ולאורכו מצויירים עורקים כהים. צבעו סגול נוטה יותר לכחול, לעומת יתר מיני הסוג שגונם נוטה לורוד. גם עלי הגביע גדולים, אורכם 8 מ"מ. הפרח נישא על עוקץ ארוך. לפרי מקור קצר.
גרניון הלבנון נדיר בארץ, גדל בעיקר בגליל העליון, בעבי החורש. תפוצתו העולמית מצומצמת לארץ-ישראל, סוריה ודרום טורקיה.
הסוג גרניון קרוב לבן-משפחתו מקור-חסידה. לשניהם פרי עם מקור ארוך, המתפרק בהבשילו לאורכו ל-5 פרודותיו, ולכל פרודה מקור משלה, חלק מן המקור של הפרי כולו. השם גרניון משמעו ביוונית עגור, ומרמז לפרי שצורתו כצורת מקור העגור. אך בגרניון מתחילה הפרודה להיפרד מציר הפרי מלמטה, מהזרע, והמקור מסתלסל כלפי מעלה; ואילו במקור-חסידה מתחילה הפרודה להתנתק מלמעלה ומסתלסלת הצידה ("שעון" בפי הילדים). בפרח הגרניון יש 10 אבקנים פוריים, ואילו בפרח מקור-חסידה רק 5 מתוך 10 האבקנים הם פוריים, יתר ה-5 עקרים, חסרי מאבקים. לגבעול פרקים תפוחים. העלה מעורק ככף-יד, היינו עורקים ראשיים אחדים מסתעפים מנקודה אחת בבסיס העלה. בסוג 400 מינים, בארץ 8, מתוכם 6 הם חד-שנתיים. במשפחת הגרניים 11 סוגים ובהם 850 מינים. 5 עלי הגביע יציבים, 5 עלי הכותרת נשירים. מספר האבקנים 5 או כפולה של 5. הפרח הוא נקבי תחילה, היינו הצלקות מבשילות לפני האבקנים. הצמחים מכילים ברקמותיהם חומרי הגנה בפני מזיקים, ובהם בורסן ושמנים אתריים (מין של פלרגוניום ידוע כתבלין לתה). המינים המקובלים בתרבות, במיוחד לאדניות, ואשר נהוג לקרוא להם גרניום, שייכים ברובם לסוג נוסף, קרוב בן-משפחה לגרניון, ושמו הנכון הוא פלרגוניום.
כתב מייק לבנה