זיגודון מוריק

להבנת מושגי היסוד בטחבים ומחזור חייהם מומלץ לקרוא את ה"מבוא לסיסטמטיקה של טחבים"

זיגודון מוריק הוא טחב-עלים אקרוקרפי (acrocarpous, טחב זקוף שבו מתפתחים המנבגים בקצה גבעולי הגמטופיט), המשתייך למשפחת Orthotrichaceae , גדל במושבות רווחות-פרטים על קליפות גזעי עצים. הגמטופיט בינוני בגודלו, גובהו כ-2 סנטימטרים, ירוק-צהבהב. הגבעולים על-פי רוב מזלגיים. העלים הלחים פרושים ומפושקים לרווחה. בהתייבשם מתקרזלים העלים מעט והעליונים שבהם נעשים חרמשיים ופונים כולם לכיוון אחד. הטרפים איזמלניים-מוארכים, מתחדדים, בעלי-קרין, שוליהם תמימים, או שהם משוננים בקצות הטרפים, מעט גלוניים. עורק האמצע (costa) ניכר, נמשך אל מתחת לקצה הטרף. אברי המין, הארכוגניה הנקביות והאנתרידיה הזכריים, ערוכים על פרטים נפרדים (מערך מעין "דו-ביתי", dioicous). לפיכך, המנבגים נוצרים רק כאשר פרטים זכריים גדלים בצד פרטים נקביים באותה אוכלוסיה. בעוד שבאוכלוסיות אירופאיות ואמריקניות המנבגים נדירים, בפרטים הגדלים בישראל המנבגים על-פי רוב מרובים. המנבג סטגוקרפי (stegocarpous, מיוונית: stego - "גג", "מכסה", carpos  - "פרי"), נפתח במכסה וכך מתאפשר שחרור הנבגים. קופסית המנבג (capsule) אגסית, בעלת-צוואר ארוך בבסיסה, מוצרת בפיה, חומה-צהבהבה, חלקה בטחב הלח ומצולעת-תלומה כשהיא מתייבשת, נישאת על זיף (seta) זקוף, לעתים מקושת קמעא. מכסה המנבג (operculum) דמוי-מקור. פי-המנבג (peristome) חסר במין זה, אף שבמינים אחרים בסוג הוא קיים בתצורות שונות, מפי-מנבג כפול טבעות שיניים (diplolepideous), דרך כזה שבו טבעת שיניים פנימית (endostome) בלבד ועד לניוון מלא, כמו במין שלפנינו. בנוסף לריבוי מיני, לזיגודון מוריק ניצני רבייה וגטטיביים, מיקרוסקופיים, סגלגלים, עשויים 5-3 תאים, המצויים בחיקי העלים ועל פני השורשים הדמויים (ריזואידים).
תקופת הצמיחה של זיגודון מוריק נמשכת מהסתיו (נובמבר) ועד לאביב (אפריל), המנבגים מופיעים בחודש פברואר. זיגודון מוריק נדיר בישראל, גדל על גזעי עצי אלון בגליל העליון, בכרמל ובהרי יהודה, לעתים מרובה במקום הימצאו. תפוצתו העולמית משתרעת  בדרום-מערב אסיה, אגן הים-התיכון, אירופה, צפון-אפריקה, אסיה ודרום-אמריקה.
זיגודון מוריק תואר בשנת 1826 על-ידי הבריולוג (חוקר הטחבים) השוויצרי-גרמני ברידל (Samuel Elisée Bridel-Brideri, 1761-1828). שם הסוג, Zygodon, מיוונית: zygon - "עול" (כלי לרתימת בקר), odous - "שן", מאזכר את שיני פי-המנבג המאוחות זו לזו באחדים ממיני הסוג ומזכירות עול המאחד צמד בקר. שם המין, viridissimus, מלטינית: "ירוק עד מאוד" (מכאן שמו העברי של המין, שאינו רשמי).