טובענית קטומה הינה צמח מים עשבוני, רב-שנתי, טבול, קירח. מציצת-שורשים סיביים עדינים, האחוזים בקרקע גוף המים, עולים גבעולים עדינים, מסועפים, המשרישים מהמפרקים ועשויים להגיע לאורך של כ-50 ס"מ. להבדיל ממינים אחדים של טובענית, הצמח טבול כולו ועליו אינם צפים על פני המים. העלים נגדיים, פשוטים, יושבים על הגבעול חסרי פטוטרות, סרגליים, לאורכם עורק יחיד, בסיסם רחב והם מצטררים מעט כלפי קצותם. קצות העלים קטומים, או מפורצים ומסתיימים בשתי שיניים (מכאן שם המין. גם השם המדעי, truncata - מלטינית: "קטוע"). צורת העלים היא סימן חשוב להגדרת המין, משום שבמינים אחרים הגדלים בישראל העלים מצטררים לקראת בסיסם.
הצמח חד-ביתי - פרט יחיד נושא פרחים חד-מיניים, זכריים ונקביים, נישאים על עוקצים באורכים שונים, היוצאים מחיקי עלים, לאורך הגבעול. הפרחים חסרי עטיף. בפרחים הזכריים אבקן יחיד, לו זיר ארוך והוא נושא מאבק בן 4 לשכות. בפרחים הנקביים שחלה, עשויה מ-2 עלי-שחלה ומחולקת על-ידי מחיצה מדומה ל-4 מגורות, שבכל אחת ביצית יחידה. מכל עלה-שחלה עולה עמוד עלי ארוך, המסתיים בצלקת נימית ונושר עם הבשלת הפרי. הפרי מפרדת כדורית, נישאת על עוקץ ניכר ועבה למדי, עשויה 4 פרודות חד-זרעיות, מכונפות מעט בשוליהן. אורך העוקצים וסידור הפירות משתנה ובדרך-כלל הפירות התחתונים נישאים על עוקצים ארוכים יותר מהפירות העליונים ויש והפירות כמעט יושבים לאורך הגבעול. לפיכך נוכחות עוקצים ואורכם אינה סימן זיהוי מובהק למין. סימן טוב הוא מבנה הפרי, אשר בטובענית קטומה מחולק לשני חצאים, ע"י שסע עמוק, המגיע כמעט עד למרכז הפרי, כך שכל מחצית הינה בת 2 פרודות ובמבט-על נראה הפרי דמוי-X. במיני הטובענית האחרים הגדלים בישראל, הפרי מחולק במפרץ שטחי, שאינו מגיע לכדי מחצית קוטר הפרי.
טובענית קטומה פורחת באביב. היא נדירה למדי בישראל וגדלה בתעלות, שלוליות חורף, מסילים ומקווי מים עונתיים בגליל ובגולן. תפוצתה העולמית באגן הים-התיכון ובאירופה.
טובענית קטומה תוארה בשנת 1826 ע"י הבוטנאי האיטלקי גוסונה (Giovanni Gussone 1787- 1866). בעבר נקרא המין "טובענית דו-מינית", משום שבפלורה פלסטינה זוהה כ-Callitriche hermafroditica, שנחשבת כיום מין נפרד. שם הסוג המדעי, Callitriche, מיוונית: kalli - "יפה", thrichos - "שיער", לאמור: "שיער יפה", ניתן ע"י הטקסונום לינאוס (Carl Linnaeus, 1707-1778), שעשה שימוש בשם קדום לצמח אחר, ששימש להכנת צבע לשיער, כדי לאזכר את הגבעולים העדינים והמסועפים, דמויי השיער של מיני הסוג טובענית. השם העברי, טובענית, נזכר לראשונה במגדיר הצמחים העברי הראשון, ה"מגדיר לצמחי ארץ-ישראל", מאת א. איג, מ. זהרי ונ. פינברון, שיצא לאור בשנת תרצ"א (1931) על ידי האוניברסיטה העברית בירושלים. לפני-כן, הוצע השם "כוכב-המים" ע"י פ. אוירבך ומ. אזרחי (קרישבסקי) במילון "ילקוט הצמחים" שערכו, בשנת תר"ץ (1930) וזאת על פי השם האנגלי של הסוג - Water Starwort. השם "טוֹבְעָנִית קְטוּמָה" נכלל ברשימת שמות צמחי ארץ ישראל שאושרה במליאת האקדמיה ללשון העברית בשנת תשס"ג (2003).
כתב: דרור מלמד
טובענית קטומה פורחת באביב. היא נדירה למדי בישראל וגדלה בתעלות, שלוליות חורף, מסילים ומקווי מים עונתיים בגליל ובגולן. תפוצתה העולמית באגן הים-התיכון ובאירופה.
טובענית קטומה תוארה בשנת 1826 ע"י הבוטנאי האיטלקי גוסונה (Giovanni Gussone 1787- 1866). בעבר נקרא המין "טובענית דו-מינית", משום שבפלורה פלסטינה זוהה כ-Callitriche hermafroditica, שנחשבת כיום מין נפרד. שם הסוג המדעי, Callitriche, מיוונית: kalli - "יפה", thrichos - "שיער", לאמור: "שיער יפה", ניתן ע"י הטקסונום לינאוס (Carl Linnaeus, 1707-1778), שעשה שימוש בשם קדום לצמח אחר, ששימש להכנת צבע לשיער, כדי לאזכר את הגבעולים העדינים והמסועפים, דמויי השיער של מיני הסוג טובענית. השם העברי, טובענית, נזכר לראשונה במגדיר הצמחים העברי הראשון, ה"מגדיר לצמחי ארץ-ישראל", מאת א. איג, מ. זהרי ונ. פינברון, שיצא לאור בשנת תרצ"א (1931) על ידי האוניברסיטה העברית בירושלים. לפני-כן, הוצע השם "כוכב-המים" ע"י פ. אוירבך ומ. אזרחי (קרישבסקי) במילון "ילקוט הצמחים" שערכו, בשנת תר"ץ (1930) וזאת על פי השם האנגלי של הסוג - Water Starwort. השם "טוֹבְעָנִית קְטוּמָה" נכלל ברשימת שמות צמחי ארץ ישראל שאושרה במליאת האקדמיה ללשון העברית בשנת תשס"ג (2003).
כתב: דרור מלמד