ספלילה מצויה

הדפסה
  Hydrocotyle ranunculoides שם מדעי
סוככיים
Apiaceae
משפחה
5 מס' עלי כותרת
דמוי לב צורת העלה
משונן שפת העלה
נחלים וביצות בית גידול
עגול צורת הגבעול
עשבוני רב-שנתי צורת חיים
גולן, עמק ירדן עליון, הרי שומרון, שרון, תפוצה בארץ
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

דווח לנו

ספלילה  מצויה
צילום: © יהודה מרטה  
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

ספלילה מצויה היא צמח-ביצות עשבוני, רב שנתי, זוחל, קירח, לעתים קרובות יוצר גושים צפופים. הגבעולים זוחלים-אופקיים, לעתים צפים על-פני המים, עדינים, משרישים מהמפרקים. העלים זקופים, בעלי-פטוטרות ארוכות-זקופות, אורכן עד כ-35 ס"מ, עולות ממפרקי הגבעולים, בחיקן עלי-לוואי קרומיים, קטנים, אך ניכרים. לטרפים מתאר עגול, קוטרם 10-2 ס"מ, בסיסם דמוי-לב, שסועים קמעא למספר אונות, שוליהם חרוקים. הטרף מאוחה לפטוטרת בטבורו, בבסיס השסע הלבוב, כשהוא פחות או יותר אופקי, משווה לעלה מראה של שמשיה שטוחה. טבור הטרף ניכר, שקוע ובהיר מעט משאר רקמת הטרף. לעתים הטרפים צפים על פני המים. התפרחת סוכך יחיד בחיק עלה, דמוי-קרקפת בת 15-4 פרחים קטנים, נישא על עוקץ הקצר מפטוטרת העלה השכן, ההולך ומתעקל עם ההבשלה. הפרחים דו-מיניים. עלי הגביע מנוונים, הכותרת בת 5 עלים בצבע קרם-ירקרק, ביצניים, מחודדים, אורכם עד 1.5 מילימטר. בפרחים 5 אבקנים לבנבנים. השחלה תחתית, בת 2 מגורות חד-זרעיות, בראשה כנית שטוחה, ממנה עולים שני עמודי עלי נימיים. הפרי דו-זרעון, רוחבו עולה על גובהו, פחוס מצדדיו, הפרודות חצי-כדוריות, שפת הפרודה מכונפת.
ספלילה מצויה נדירה מאוד בישראל ונחשבת צמח "אדום", הנמצא בסכנת הכחדה. בית גידולה בריכות חורף וביצות  בבקעת החולה ובגולן. בעבר גדלה בביצות השרון, אולם עם הצטמצמות בתי הגידול הלחים בישראל נכחדה ממרכז הארץ. תפוצתה העולמית משתרעת בצפון ודרום-אמריקה ובאפריקה. בארצות אחדות באירופה הצמח מתפשט בגופי מים כצמח גר. לעתים קרובות משגשגות אוכלוסיות המין בבריכות בהן רובץ בקר, המדשן את הקרקע בחומר אורגני.
ספלילה מצויה תוארה בשנת 1782 על-ידי הטקסונום לינאוס (Carolus Linnaeus, 1707-1778). שמו המדעי של הסוג, Hydrocotyle, מיוונית: hydro - "מים", cotyle - "כוס", "ספל", לאמור "ספל מים", מכאן גם השם העברי,ספלילה, שנזכר לראשונה במילון לצמחי ארץ-ישראל (שמות המשפחות והסוגים) עברית-לטינית, בהוצאת ועד הלשון העברית בשנת תש"ו (1946). מעניין להזכיר כי במגדיר הצמחים העברי הראשון, ה"מגדיר לצמחי ארץ-ישראל", מאת א. איג, מ. זהרי ונ. פינברון, שראה אור בשנת תרצ"א (1931), נקרא המין בשם העברי "טבור-מים". השם סַפְלִילָה מְצוּיָה נכלל ברשימת שמות צמחי ארץ-ישראל שאושרה במליאת האקדמיה ללשון העברית בשנת תשס"ג (2003).
שמו המדעי של המין ,ranunculoides, מלטינית: "דמוי-נורית", מאזכר את עלי המין המזכירים עלים של מיני נורית אחדים.
בסוג ספלילה כ-100 מינים, 3 מהם נאספו בישראל, כולם נדירים מאוד.

כתב: דרור מלמד


מקורות מידע



 
גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים