עירית נבובה

הדפסה
  Asphodelus fistulosus שם מדעי
  Onion-leaved asphodel Common name
עיריתיים
Asphodelaceae
משפחה
6 מס' עלי כותרת
סרגלי צורת העלה
תמים שפת העלה
קרקעות כבדות בית גידול
עגול צורת הגבעול
עשבוני רב-שנתי צורת חיים
גולן, גליל, חוף הים התיכון, עמק ירדן עליון, כרמל, הרי שומרון, מדבר שומרון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, שרון, שפלה, נגב צפוני, נגב והרי אילת, בקעת הירדן, תפוצה בארץ
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

עירית נבובה
צילום: © שרה גולד   נחל הבשור, פברואר
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

עִירִית נְבוּבָה היא גיאופיט בינוני, גובהה 40 ס"מ. ההופעה הכללית והפרחים מזכירים את קרובתה השכיחה והבולטת, העירית הגדולה. הפרח אופייני למשפחתו. יש לו 6 עלי עטיף לבנים עם פס-אורך כתום או ירוק באמצעם; 6 אבקנים; עמוד-עלי יחיד עם צלקת עגולה כגולה. העלים סרגליים, עגולים בחתך-רוחב, נבובים.
עירית נבובה פורחת מינואר עד אפריל. קוטר הפרח עד 2 ס"מ, אך לרוב אינו פרוש אלא מכונס כפעמון, מה שעושה אותו לחינני יותר מפרח העירית הגדולה.
תפוצת עירית נבובה נרחבת אך דלילה. היא גדלה בבתה ובמעזבות ברוב אזורי הארץ פרט למדבר קיצוני.
תפוצתה העולמית משתרעת בארצות שלחופי הים התיכון.
בסוג 12 מינים, הנפוצים בארצות שסביב הים התיכון והלאה מזרחה עד להימליה. בארץ 2 מינים ימתיכוניים ו-2 מדבריים.

כתב מייק לבנה

מקורות מידע

הצמח במקורות

מידע גנני
צריכת מים לאחר התבססותו נדרשת לו תוספת השקיה של 200 ליטר למ"ר או 200 קוב לדונם בשנה באזורים שבהם יש לפחות 250 מ"מ גשם בשנה.
אזורים                          שפלה, חוף, הר, בקעה, נגב
צורת חיים                    גיאופיט
קצב צמיחה                 מהיר
גובה (מ')                    1.00
קוטר (מ')                   0.50
איברים דקורטיביים  פרחים
שימוש מומלץ          מסלעות, ערוגות פורחות
עמידות לתנאי קרקע קשים גבוהה (כולל גירניות)
תנאי הארה             שמש
מידע גנני נוסף       מופע עונתי בשטחים לא מושקים. בתוספת השקיה פורחת כל השנה
כתבו יואב גרטמן ואביגיל הלר, מתוך חוברת בהוצאת שה"מ, משרד החקלאות

אפרים הראובני מזהה את היבלית המשנאית עם העירית הגדולה כיוון שידוע שמפיקים משורשי העירית משחה לטיפול ביבלות ולכן היא כונתה יבלית ועוד ידוע שמהשורש מכינים דבק.
במשנה מוזכרת היבלית כצמח שמפיקים ממנו דבק כדי להדביק כדי יין "יבלית שטופלין בה את הפיטסין" (כלים ג', ו').

שמה העברי של המשפחה קרוי על שם הסוג עירית, שם הנזכר לראשונה במילון "ילקוט הצמחים", בעריכת מ. אזרחי ופ. אוירבך (קרישבסקי), שיצא לאור ע"י ועד הלשון העברית בשנת תר"ץ (1930).  מקור השם עירית הוא מן התוספתא: "עִרִית שֶׁלְּקָטָהּ לְמַאֲכַל בְּהֵמָה, הֲרֵי זֶה צָרִיךְ לְבַעֵר" (מסכת שביעית, פרק ה', הלכה י"ז) והכניסו לשימוש מודרני חוקר התנ"ך, הבוטנאי והרב ד"ר עמנואל לעף (1944-1854), מחבר החיבור המקיף  בגרמנית, בן ארבעת הכרכים, "צמחי היהודים" (Die Flora der Juden).

 
גינון חסכוני בצמחי בר