מלחית עדינה

הדפסה
  Salsola incanescens שם מדעי
סילקיים
Chenopodiaceae
משפחה
5 מס' עלי כותרת
פשוט צורת העלה
תמים שפת העלה
מדבר בית גידול
עגול צורת הגבעול
חד-שנתי צורת חיים
מדבר שומרון, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, נגב צפוני, נגב והרי אילת, ערבה, בקעת הירדן, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

דווח לנו

מלחית  עדינה
צילום: © דרור מלמד   אזור התעשיה במישור אדומים , 9-2018
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

מלחית עדינה היא צמח מדברי חד-שנתי, מסתעף מעט מבסיסו, מלבין-מכחיל, שעיר, גבהו 50-10 ס"מ, מדיף ריח מבאיש, בעיקר כאשר קוטפים או ממוללים את חלקי הצמח. הגבעולים זקופים, מסועפים ומתפצלים לענפי משנה, מתקשחים עם התבגרות הצמח, עטויי שערות פשוטות, לבנבנות, עבות ומקורזלות. בבגרותו נראה הצמח כבן שיח ואכן כך תואר במקורו, ורק בתיאורים מאוחרים יותר תואר כצמח חד-שנתי. העלים מסורגים, בשרניים, קטנים, סרגליים, מורחבים בבסיסם, שעירים. 
הפרחים קטנים, דו-מיניים, יושבים יחידים, חסרי-עוקצים, לאורך הענפים, בחיק חפים קטנים, עגלגלים, בשרניים, לעתים צפופים מאוד ולעתים מרווחים. בבסיס הפרח 2 חפיות בשרניות, קעורות, הדומות מאוד לחפים. העטיף פשוט, בן-5 אונות איזמלניות-מוארכות, מחודדות, שעירות. בפרחים 5 אבקנים, בהגדלה ניתן להבחין בצורה ייחודית של המאבקים הצהובים, שהינם דמויי-לב הפוך, קצהו המחודד פונה מעלה והזיר מאוחה למאבק בין שתי אונות הבסיס. השחלה עלית, ממנה עולה עמוד עלי יחיד, עדין, בראשו צלקת בת 2 אונות חוטיות. עם ההפריה מפתח העטיף כנפיים עגלגלות, קרומיות, לבנבנות-שקופות, מפורדות, אופייניות לסוג. הפרי שקיק יבש, מעורה בעטיף ובו זרע יחיד.
מלחית עדינה דומה מאוד למלחית חומה ולמלחית הירדן, הגדלות בבתי גידול דומים, אך לשתיהן מעטה שערות שלפוחיתיות קצרצרות.
מלחית עדינה משגשגת ופורחת בחודשי הקיץ. בית גידולה קרקעות מלוחות ומקומות מופרעים במדבר. היא נפוצה בנגב ובמדבר יהודה. תפוצתה העולמית משתרעת במזרח אגן הים-התיכון, ממצרים ועד סוריה, וצפונה לטורקיה ולקווקז, עד לרוסיה.
מלחית עדינה תוארה בשנת 1833 על-ידי הבוטנאי הגרמני מאייר (Carl Anton von Meyer, 1795-1855), שאת מירב חייו המקצועיים עשה בסנט פטרסבורג שברוסיה, שם ניהל את המוזיאון הבוטני ואת הגנים הבוטניים, עד לפטירתו. במגדירי הצמחים מופיע המין תחת השם המדעי  S. volkensii [לכבודו  של הבוטנאי הגרמני וולקנס (Georg Ludwig August Volkens, 1855-1917)], שנחשב כשם נרדף, אך ראוי לציין שברשימות הטקסונומיות המובילות נחשבים שני המינים (S. incanescens ו-S. volkensii) כמינים נפרדים ומוסכמים.
שמו המדעי של הסוג, Salsola, מלטינית: sal - "מלח", salsus - "מלוח", מאזכר ככל הנראה את טעמם המלוח של אחדים ממיני הסוג וכן את בתי הגידול של רבים מן המינים, בקרקעות מלוחות וחופים. שמו המדעי של המין, incanescens, מלטינית: "מאפיר", על שום מראהו הנובע מכסות השיער של אברי הצמח.
שם הסוג העברי, מלחית, הובא לראשונה במגדיר הצמחים העברי הראשון, ה"מגדיר לצמחי ארץ-ישראל", מאת א. איג, מ. זהרי ונ. פינברון, שראה אור בשנת תרצ"א (1931). שם המין מלחית עדינה, נזכר לראשונה במהדורה השניה למגדיר זה, שראתה אור בשנת תשי"ג (1953). לא ברור מדוע ניתן לה שם זה, שכן לאמיתו של דבר אין מדובר בצמח עדין, אך יתכן שהוא בא להבדילה ממיני מלחית רב שנתיים וגסים יותר, הגדלים בבתי גידול דומים. השם מִלְחִית עֲדִינָה נכלל ברשימת שמות צמחי ארץ ישראל, שאושרה במליאת האקדמיה ללשון העברית בשנת תשס"ג (2003).
בסוג מלחית 90 מינים, בישראל נאספו 14 מינים.

כתב: דרור מלמד



מקורות מידע



 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים