מלחית חומה

הדפסה
  Salsola inermis שם מדעי
סילקיים
Chenopodiaceae
משפחה
חסר עלי כותרת מס' עלי כותרת
פשוט צורת העלה
תמים שפת העלה
מדבר בית גידול
עגול צורת הגבעול
חד-שנתי צורת חיים
מדבר שומרון, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, עין גדי, נגב צפוני, נגב והרי אילת, ערבה, בקעת הירדן, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

דווח לנו

מלחית חומה
צילום: © יהודה מרטה   שמורת החלמוניות בירוחם, 23-10-09
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

מלחית חומה היא צמח מדברי חד-שנתי, מסועף וענף מבסיסו, ירוק-חיוור עד מאפיר, מכוסה בצפיפות בשערות שלפוחיתיות, המעניקות לו מעטה קמחי. בצעירותם הפרטים עטויי שערות פשוטות וארוכות למדי בחלקיהם התחתונים וגונם ירוק-צהבהב, הם מתכהים עם ההתבגרות, מתקרחים מן השערות הפשוטות ונותרים בעיקר עם מעטה השערות השלפוחיתיות הקצרצרות-לבנבנות. הענפים שרועים, או נטויים מעלה. במקומות מופרים, בהם הצמח משגשג, צורתו הכללית כדורית וממרחק הוא נראה כבן-שיח קטן. בשלהי צמיחתם מתקשחים הצמחים מעט ונדמים עוד יותר כבני שיח. העלים מסורגים, קטנים, סרגליים, מורחבים בבסיסם וחובקים חלקית את הגבעול, מתחדדים בקצותיהם, נושרים וכמעט חסרים כשהצמח בפרי. הפרחים קטנים, דו-מיניים, יושבים יחידים, חסרי-עוקצים, לאורך הענפים, כמעט מבסיסם, בחיק חפים קטנים, ביצניים, קעורים. בבסיס הפרח 2 חפיות עגלגלות, הדומות מאוד לחפים ונושרות עם הבשלת הפרי. בעזרת זכוכית מגדלת ניתן להבחין ביתר קלות בחפים, לאחר הסרה מכוונת של הפרחים, או הפירות. צפיפות הפרחים לאורך שיבולי התפרחות משתנה באוכלוסיות או פרטים שונים. העטיף פשוט, בן-5 אונות משולשות-ביצניות, מכוסות מעטה קמחי, נשארות קפוצות ומקנות לתפרחות מראה אופייני של כדורים קטנטנים, הזרועים בצפיפות לאורך הענפים. בפרחים 5 אבקנים, בהגדלה ניתן להבחין בצורה ייחודית של המאבקים הצהובים, שהינם דמויי-לב הפוך, קצהו המחודד פונה מעלה והזיר מאוחה למאבק בין שתי אונות הבסיס. השחלה עלית, ממנה עולה עמוד עלי יחיד, קצר ועבה, בראשו צלקת דו-אונתית. עם ההפריה מפתח העטיף כנפיים עגלגלות, קרומיות, לבנבנות-שקופות, מפורדות, אופייניות לסוג, מתכהות עם ההבשלה ונעשות חומות (מכאן שם המין העברי). הפרי שקיק יבש, מעורה בעטיף ובו זרע יחיד.
מלחית חומה דומה מאוד למלחית עדינה ולמלחית הירדן, הגדלות בבתי גידול דומים. מלחית עדינה נבדלת ממלחית חומה בכך שהיא מכוסה בשערות פשוטות בלבד ולא בשערות שלפוחיתיות ובריחה המבאיש. מלחית הירדן ניכרת בחפיות בולטות, דמויות-קעריות, הנותרות על הענפים לאחר הפצת הפירות ונשירתם.
מלחית חומה משגשגת ופורחת בחודשי הקיץ. היא גדלה בקרקעות לס מלוחות ובתי גידול מופרעים במדבריות ובערבות. היא נפוצה בנגב ובמדבר יהודה. תפוצתה העולמית משתרעת במזרח התיכון, ממצרים ועד סוריה וטורקיה וכן בקפריסין.
מלחית חומה תוארה בשנת 1775 על-ידי חוקר הטבע השוודי פורסקאל (Peter Forsskal, 1732-1763), משליחיו של אבי הטקסונומיה קארל לינאוס (Carl Linnaeus, 1707-1778) לתיעוד מיני חי וצומח בחצי-האי ערב, שם מצא שם את מותו באופן טראגי בגיל צעיר (31) לאחר שחלה במלריה.
שמו המדעי של הסוג, Salsola, מלטינית: sal - "מלח", salsus - "מלוח", ככל הנראה מאזכר את טעמם המלוח של אחדים ממיני הסוג ואת בתי הגידול של רבים מן המינים, בקרקעות מלוחות וחופים. שמו המדעי של המין, inermis, מלטינית: "בלתי-מזויין", שכן הצמח חסר שיכים ואינו דוקרני כאחדים ממיני הסוג.
שם הסוג העברי, מלחית, וכן המין מלחית חומה, הובא לראשונה במגדיר הצמחים העברי הראשון, ה"מגדיר לצמחי ארץ-ישראל", מאת א. איג, מ. זהרי ונ. פינברון, שראה אור בשנת תרצ"א (1931). השם מִלְחִית חוּמָה נכלל ברשימת שמות צמחי ארץ ישראל, שאושרה במליאת האקדמיה ללשון העברית בשנת תשס"ג (2003).
בסוג מלחית 90 מינים, בישראל נאספו 14 מינים.

כתב: דרור מלמד


מקורות מידע



 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים