טימיאלה זקנית

הדפסה
  Timiella barbuloides שם מדעי
טחבי עלים (מערכת)
Bryophyta
משפחה
חסר עלי כותרת מס' עלי כותרת
פשוט צורת העלה
תמים שפת העלה
קרקעות קלות בית גידול
עגול צורת הגבעול
טחבים צורת חיים
גולן, גליל, עמקים, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, הרי יהודה, שרון, שפלה, נגב צפוני, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

דווח לנו

טימיאלה  זקנית
צילום: © דרור מלמד   עתלית , 3-2017
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

להבנת מושגי היסוד בטחבים ומחזור חייהם מומלץ לקרוא את ה"מבוא לסיסטמטיקה של טחבים"

טימיאלה זקנית היא טחב-עלים אקרוקרפי (acrocarpous, טחב שבו מתפתחים המנבגים בקצה גבעולי הגמטופיט ולא בצידיהם), המשתייך למשפחת Pottiaceae. הגמטופיט ירוק-בוהק עד ירוק-חום, גובהו 2 ס"מ, יוצר שטיחים או כריות. העלים לשוניים, או מוארכים-איזמלניים, קצותיהם מחודדים, שוליהם גלולים מעט כלפי מעלה. במרכז הטרף עובר עורק-אמצע צהבהב, רחב מאוד, רוחבו עשוי להגיע עד לכדי שליש מרוחב העלה. בהתייבש העלים הם מסתלסלים ונעשים פריכים. עם הירטבותם הם נפרשים מיד. אברי המין, הארכוגניה הנקביים והאנתרידיה הזכריים, ערוכים על אותו פרט, באופן מעין "חד-ביתי" (monoicous), מסודרים בסמיכות - הארכגוניה מוקפות בחפים ומתחתיהם חפים שבחיקם ערוכים האנתרידיה (מערך מעין זה קרוי paroicous). המנבגים סטגוקרפיים (stegocarpous, מיוונית: stego  - "גג", "מכסה", carpos - "פרי"), להם קופסית הנפתחת במכסה וכך מתאפשר שחרור הנבגים. קופסית המנבג (capsule) גלילית, ארוכה מהקופסיות של רוב הסוגים במשפחה ואורכה מגיע לכדי 6-5 מ"מ, כולל המכסה. מכסה המנבג (operculum) דמוי-מקור, אורכו כשליש הקופסית. הקופסית נישאת על זיף (seta) זקוף, צהבהב-מאדים. המצנפת (calyptra) קרומית חרוטית, חלקה, נבקעת בתחתיתה טרם נשירתה. בפי-המנבג (peristome) 32 שיניים נימיות, זקופות.
טימיאלה זקנית צומחת, כרוב הטחבים בישראל, משלהי הסתיו (נובמבר) ועד לאביב (מרץ-אפריל). בית גידולה אדמות גירניות וסדקי סלעים. היא נפוצה מאוד בישראל מצפון הנגב ועד לגולן. תפוצתה העולמית משתרעת בצפון אפריקה, המזרח התיכון, דרום-אירופה, אסיה ודרום אמריקה.
שטיחים מקורזלי-עלים מאפיינים מינים אחדים דומים מאוד, כגון מיני טורטלה (Tortella), וויסייה (Weissia), טריכוסטומום (Trichostomum) וזקנית (Barbula) והאבחנה ביניהם קשה מאוד ומצריכה בחינה מדוקדקת של העלים בהגדלה וכן מדידת אורך קופסית המנבג.
המין טימיאלה זקנית תואר בשנת 1927 על-ידי הבריולוג (חוקר הטחבים) הגרמני מונקמאייר (Wilhelm Mönkemeyer, 1862-1938).
שמו המדעי של הסוג, Timmiella, הוא הקטנה של Timmia, סוג שתיאר אבי הבריולוגיה (חקר הטחבים), הבוטנאי הגרמני הדוויג (Johann Hedwig, 1730-1799) וקראו לכבודו של הבוטנאי הגרמני טים (Joachim Christian Timm, 1734-1805). שם המין, barbuloides, "דמוי-ברבולה", על שם דמיונה של טימיאלה לסוג ברבולה (Barbula). חלוץ חקר טחבי ישראל, פליקס בילבסקי (1902-1979), טבע את השם "זקנית" לסוג ברבולה (מלטינית: barba - "זקן", ula - סיומת מקטינה, לאמור: "זקנקן") ומכאן שמו העברי של המין, שאינו רשמי.
בסוג טימיאלה יותר מ-15 מינים, טימיאלה זקנית היא המין היחיד מסוג זה הגדל בישראל.

כתב: דרור מלמד


מקורות מידע


קישורים


 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים