עוקץ-עקרב שעיר

הדפסה
  Heliotropium hirsutissimum שם מדעי
זיפניים
Boraginaceae
משפחה
מאוחה מס' עלי כותרת
פשוט צורת העלה
תמים שפת העלה
קרקעות כבדות בית גידול
עגול צורת הגבעול
חד-שנתי צורת חיים
גולן, גליל, עמק ירדן עליון, עמקים, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, מדבר שומרון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, שרון, שפלה, נגב צפוני, נגב והרי אילת, בקעת הירדן, תפוצה בארץ
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
משמש לרפואה

עוקץ-עקרב  שעיר
צילום: © שרה גולד  
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

עוקץ-עקרב שעיר הוא צמח חד שנתי מסועף שגובהו 25 -35 ס"מ. רוב חלקי הצמח מכוסים כסות של שערות ארוכות, מפושקות, רכות ונעימות למגע. העלים מעוגלים, דמויי ביצה הפוכה, שפתם תמימה.
עוקץ-עקרב שעיר פורח במשך כל הקיץ ויותר, ממאי עד אוקטובר. עמודי התפרחת כפופים כסליל ומזכירים עוקץ של עקרב. הפרחים יושבים בצפיפות זה אחר זה בצד העליון של הגבעול. הפרח דו מיני, דמוי מסמר. צבע הכותרת לבן. צינור הכותרת שעיר מבפנים ומסתיים ב-5 שיניים מופשלות לאחור. 5 האבקנים קבועים בצינור הכותרת. צלקת העלי דמוית חרוט.
עוקץ-עקרב שעיר נפוץ בשדות בור ברוב חלקי צפון הארץ ומרכזה. תפוצתו העולמית משתרעת בארצות שבמזרח הים התיכון.
בסוג עוקץ-עקרב כ-145 מינים, 14 מהם נאספו בישראל.

כתבו ערגה אלוני ומייק לבנה


מקורות מידע

הצמח במקורות

הצמח עוקץ-עקרב נזכר פעמיים באותו עניין בתלמוד הירושלמי, הדן בהכנת תרופות המותרת בשבת: "א"ר אבון (אבין): לוקטין לו עוקץ עקרב בשבת (ירושלמי, מסכת שבת, פרק י"ד, הלכה ד'; מסכת עבודה-זרה, פרק ב, הלכה ב). על פי "פני משה", פירושו הידוע של הרב משה מרגלית (1780-1710) על התלמוד הירושלמי: "לוקטים לו עוקץ עקרב בשבת. אם נשכו עקרב לוקטין לו עשבים ונקרא עוקץ עקרב אפילו בשבת". מעניין לציין כי הרב מרגלית, הנחשב כאחד מרבותיו של הגאון מוילנא, נרשם בגיל שבעים לחוג לבוטניקה של אוניברסיטת פרנקפורט, כדי לרכוש את הידע המתאים לפירושו של סדר "זרעים" במשנה, העוסק בהלכות הקשורות בעבודת אדמה. כמו כן מעניינת העובדה כי השימוש בצמחי עוקץ-עקרב לשיכוך עקיצות עקרבים קיים עד ימינו ברפואה העממית.
 כתב: דרור מלמד

קישורים


 
גינון חסכוני בצמחי בר