ולריינית קטועה פורחת באביב. בית גידולה בתה ושדות בצפון הארץ ומרכזה, בעיקר בהרים. תפוצתה העולמית באירן, טורקיה, פקיסטן והקווקז.
ולריינית קטועה תוארה בשנת 1850 ע"י הבוטנאי הבריטי בקסטר (William Hart Baxter, 1816-1890). למעשה תואר המין בשנת 1817 כשייך לסוג אחר, (F. muricata) Fedia, ע"י האנטומולוג והבוטנאי הרוסי יליד פינלנד, פון סטיבן (Christian von Steven, 1781-1863), ביחד עם עמיתיו, המוציאים לאור של המהדורה ה-16 של ספרו של אבי הטקסונומיה המודרנית, קארל לינאוס, (Carl Linnaeus, 1707-1778) על מערכת הצומח (Systema Vegetabilium), הרופא, האנטומולוג והבוטנאי השויצרי, רמר (Johann Jacob Roemer, 1763-1819) והבוטנאי האוסטרי שולטס (Josef August Schultes, 1773-1831).
שם הסוג העברי, ולריינית, כשמו המדעיValerianella , הוא הקטנה של השם ולריינה (Valeriana), סוג אחר במשפחה, שנגזר מן המילה הלטינית valere - "בריאות" ואשר נטבע בימי הביניים, עת הוחל השימוש בתרופות משככות כאבים מן החומר ולריאן, המופק משורשי אחד ממיני הסוג - ולריאנה רפואית (V. officinalis). שם המין המדעי, muricata, מלטינית: "מחוספס", "מגובשש", "זיפני" מאזכר את הגבעולים הזיפניים של הצמח. שם המין ולרינית קטועה נזכר במגדיר הצמחים העברי הראשון, ה"מגדיר לצמחי ארץ-ישראל", מאת א. איג, מ. זהרי ונ. פינברון, שיצא לאור בשנת תרצ"א (1921) על ידי האוניברסיטה העברית בירושלים והוא תרגומו של השם המדעי-לטיני, V. truncata, שניתן לו בשנת 1826 ע"י הבוטנאי הגרמני רייכנבאך (Heinrich Gottlieb Ludwig Reichenbach, 1793-1879) ואשר היה שם המין בו השתמשו מחברי המגדיר. שם זה הוא כיום שם נרדף (synonym) לשם המין המקובל - V. muricata. השם וָלֶרְיָנִית קְטוּעָה נכלל ברשימת שמות צמחי ארץ-ישראל שאושרה במליאת האקדמיה ללשון העברית בשנת תשס"ג (2003).
הסוג ולריינית עובר תהפוכות טקסונומיות בשנים האחרונות. על פי חלק מרשימות הצמחים המקובלות ישנם 46 מינים מוסכמים וכמעט 120 מינים מתוארים נוספים, הנמצאים בבדיקה, שמא חלקם הינו למעשה שמות נרדפים לאותו מין. בישראל נאספו 15 מינים, רובם נדירים.
כתב: דרור מלמד
