נסמנית טקסס פורחת בקיץ. בית גידולה קרקעות חוליות לחות ושדות מושקים. באזורים שונים היא נחשבת צמח רע בשדות שלחין. תפוצתה העולמית בצפון אמריקה (דרום ארה"ב עד מכסיקו) ובאוסטרליה ופה ושם היא פולשת לאזורים חדשים. בישראל נאספה לראשונה בשנת 1989 ולמרות פוטנציאל הפלישה שלה היא עדיין נדירה בארצנו.
הטקסונומיה של נסמנית טקסס (כמו של מיני נסמנית אחרים) אינה חד-משמעית ובשנים האחרונות שוייכה פעמים לסוג דוחנן (Brachiaria) ופעמים לסוג נסמנית (Urochloa), כאשר הנטייה כיום ברוב רשימות הטקסונומיות המובילות לכלול אותה בסוג דוחנן. מחקרים פילוגנטיים-מולקולריים לבירור שיוך המינים עדיין לא הושלמו. הצמח תואר לראשונה בשנת 1866 ע"י הבוטנאי האמריקני באקלי (Samuel Botsford Buckley, 1809-1884) כמין של דוחן (Panicum texanum). כמאה שנה מאוחר יותר, בשנת 1969, שייך הבוטנאי האוסטרלי בלייק (Stanley Thatcher Blake, 1910-1973) את הצמח לסוג דוחנן (Brachiaria texana). בשנת 1987 ערך הבוטנאי האוסטרלי וובסטר (Robert D. Webster, 1950) רביזיה בסוגים דוחנן ונסמנית, על בסיס אופן התפרקות השיבוליות במינים השונים. את המינים שבהם השיבולית מתפרקת בשלמותה, מתחת לגלומה התחתונה, העביר לסוג נסמנית ואילו את המינים שבהם הפרח העליון מתפרק משאר השיבולית שייך לסוג דוחנן. וובסטר ציין כי מאפיין נוסף של הסוג נסמנית הוא הקצה המחודד של מוצי הפרח העליון. שני הסוגים, נסמנית ודוחנן, נבדלים מהסוג דוחן בכך שתפרחותיהם עשויות אשכולות ובדוחן הם מכבדים (שלהם ענפי משנה).
השם המדעי של הסוג דוחנן, Brachiaria, מלטינית: brachium - "זרוע", מתייחס לצורת התפרחת, הנדמית לעתים כזרועות נשואות כלפי מעלה. השם המדעי של הסוג נסמנית, Urochloa, מיוונית: urus -"זנב", chloa - "עשב ירוק", לאמור: "עשב זנבי", גם הוא מאזכר את צורת התפרחת העשויה אשכולות מכונסים, מוארכים, המזכירים זנבות. שם הסוג העברי, נסמנית, נקבע ע"י האקדמיה ללשון והובא לראשונה במילון לשמות צמחי ארץ-ישראל, תשס"ג (2003) והוא הטיה של נִסְמָן, אחד ממיני הדגנים, על פי הפסוק בישעיה כ"ח: "וְשָׂם חִטָּה שׂוֹרָה וּשְׂעֹרָה נִסְמָן וְכֻסֶּמֶת גְּבֻלָתוֹ" (ראה "הצמח במקורות" משמאל).
על פי חלק מהרשימות הטקסונומיות העדכניות, בסוג נסמנית 7 מינים מוסכמים ובסוג דוחנן קרוב ל-130 מינים מוסכמים. בישראל נאספו 5 מינים בסוגים אלה, למעט נסמנית קיפחת כולם נדירים.
כתב: דרור מלמד
* תודה על ההכוונה לצמח שלוחה לזלמן באומוול, אשר מצא והגדיר את הצמח הנדיר על גדות הירדן "ההיסטורי" (ערוץ הירדן הטבעי, סמוך לקיבוץ נאות מרדכי, כפי שזרם בשעתו לפני שמימיו הוטו בתעלות העוברות משני צדי אגם החולה).