תלתן מאדים

הדפסה
  Trifolium erubescens שם מדעי
קטניות
Fabaceae
משפחה
5 מס' עלי כותרת
תלתני צורת העלה
תמים שפת העלה
חברות שיחים (בתה וגריגה) בית גידול
עגול צורת הגבעול
חד-שנתי צורת חיים
גולן, חרמון, גליל, עמק ירדן עליון, גלבוע, כרמל, הרי יהודה, שרון, שפלה, תפוצה בארץ
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

תלתן מאדים
צילום: © דרור מלמד  
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

תלתן מאדים הוא צמח עשבוני חד-שנתי, עדין, עטוי שערות הדוקות או מפושקות, נטוי עד זקוף, גובהו 30-10 ס"מ. הגבעול מסועף בחלקיו העליונים. בסוג תלתן העלה מורכב ולו 3 עלעלים (עלה תלתני). בבסיס כל עלה תלתני מצויים שני עלי-לוואי מוארכים, מתחדדים. לעלים פטוטרות, העלעלים ביצניים עד מוארכים, בסיסם דמוי-יתד, קצותיהם מעוגלים, שפתם משוננת, לעתים נישאים על פטוטריות קצרצרות. התפרחות בראשי הגבעולים, או יוצאות מחיקי עלים, נישאות על עוקצים נימיים, אורכם פי 3-2 מאורך העלים שמחיקם הם יוצאים. התפרחת קרקפת ביצנית-כדורית, רבת-פרחים, בכל קרקפת 20-12 פרחים, מרווחים, נישאים על עוקצים קצרצרים. הגביע קירח, צינור-הגביע קרומי, לבנבן, שתי שיני-הגביע העליונות משולשות, אורכן כאורך הצינור, שלוש השיניים התחתונות סרגליות-איזמלניות, ארוכות בהרבה מצינור-הגביע, בקצותיהן מעט שערות. צבע הכותרת ורוד-לילך, משחימה בהבשלה. מפרש-הכותרת דמוי מרית, מוארך, ארוך מהסירה והמשוטים, מתקפל בפרח המבשיל. בגביע הפורה כלוא תרמיל מוארך, נישא על גבעולון, מכיל זרע ביצני בודד, חום. הקרקפת נושאת הזרעים נפוצה ברוח בשלמותה (הפצת זרעים סינפטוספרמית - יחידות הפצה מרובות מופצות בבת-אחת, כיחידה אחת, synaptospermy).
תלתן מאדים פורח באביב. הוא מצוי בבתות הרי-יהודה וצפון הארץ וגדל גם בגלילות נוספות. תפוצתו העולמית מוגבלת למזרח התיכון.
תלתן מאדים תואר בשנת 1842, על-ידי הבוטנאי האוסטרי פנזל (Eduard Fenzl, 1808-1879).
שם המין, erubescens, מלטינית: "מסמיק", "מאדים", על שום צבע הכותרת. שמו המדעי של הסוג, ,Trifolium (מלטינית: tri - "שלשה", folium - "עלה", לאמור: "שלישיית עלים"), מאזכר את העלה המורכב מ-3 עלעלים וכך גם בעברית: תלתן, מ"תלת" - "שלושה".
השם תלתן נזכר במשנה (ראו משמאל: "הצמח במקורות"), אולם רוב המפרשים והחוקרים סבורים כי הכוונה לסוג אחר (גרגרנית). בספרו "שמות צמחי ארץ ישראל שנתחדשו או שנתבררו" (תרע"ז, 1917), שאל אפרים רובינוביץ' (הראובני, בוטנאי וחוקר צמחי ארץ-ישראל, אביו של נגה הראובני מייסד "נאות קדומים") את השם המשנאי לסוג Trifolium וקרא לו "תלתן-אספסת". השם "תִּלְתָּן מַאֲדִים" נזכר לראשונה במגדיר הצמחים העברי הראשון, ה"מגדיר לצמחי ארץ-ישראל", מאת א. איג, מ. זהרי ונ. פינברון, שראה אור בשנת תרצ"א (1931) ונכלל ברשימת שמות הצמחים הרשמית של האקדמיה ללשון העברית במילון לשמות צמחי ארץ-ישראל, תשס"ג (2003).
בסוג תלתן מוכרים כיום 245 מינים, 50 מהם נאספו בישראל.

כתב: דרור מלמד


מקורות מידע

הצמח במקורות

השם תלתן נזכר כמה פעמים במשנה. במסכת כלאיים (פרק ב', משנה ה') מורה המשנה כי אין חובה לנכש עשבים שוטים שצמחו בינות לתלתן המגודל כצמח מספוא לבהמות ואין לחשוש לכלאיים, משום שאין בעל הבית מעוניין בעשבים אלה והם לו מטרד: "וְכֵן תִּלְתָּן שֶׁהֶעֱלָה מִינֵי צְמָחִים - אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לְנַכֵּשׁ".
במסכת מעשרות (פרק א', משניות ב'-ג')  מסבירה המשנה כי חובת הפרשת מעשרות מהתלתן היא משלב שהפרי בשל דיו, על מנת שזרעיו יוכלו לנבוט ולגדל את הדור הבא: "מֵאֵימָתַי הַפֵּרוֹת חַיָּבוֹת בַּמַּעַשְׂרוֹת... הַתִּלְתָּן - מִשֶּׁתְּצַמֵּחַ".
המפרשים ורש"י בראשם, זיהו את התלתן המשנאי עם המין גרגרנית החילבה.  השם תלתן נשמר למין גרגרנית החילבה גם במילונם של פ. אוירבך ומ. אזרחי (קרישבסקי), "ילקוט הצמחים", שיצא לאור ע"י ועד הלשון העברית בשנת תר"ץ (1930). רק שנה מאוחר יותר הוחל להשתמש באופן סדיר בשם תלתן לסוג המוכר לנו כיום בשם זה ע"י איג וחבריו במגדיר הצמחים שערכו וראה אור בשנת 1931.

כתב: דרור מלמד


 
גינון חסכוני בצמחי בר