איסטיס מצוי

הדפסה
  Isatis lusitanica שם מדעי
  Aleppo Woad Common name
סלֵייקֶה, סוּפֵיירָה שם ערבי
מצליבים
Brassicaceae
משפחה
4 מס' עלי כותרת
פשוט צורת העלה
תמים שפת העלה
עגול צורת הגבעול
חד-שנתי צורת חיים
גולן, חרמון, גליל, עמק ירדן עליון, עמקים, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, שרון, שפלה, נגב צפוני, בקעת הירדן, תפוצה בארץ
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
צופני

איסטיס מצוי
צילום: © שרה גולד   יער בן שמן, פברואר
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

איסטיס מצוי הוא צמח חד-שנתי גבוה ושכיח, אחד מהנפוצים בין "החרדלים" או "המצליבים הצהובים". הוא מסתעף, זקוף, גובהו 70 ס"מ. העלים פשוטים, שפתם תמימה, צבעם ירוק בהיר. בסיסם לבוב, לופת את הגבעול.
איסטיס מצוי פורח מפברואר עד מאי. הפרחים מצליבים אופייניים, צבעם צהוב בהיר. הסוג ניכר בפירותיו המיוחדים: הם אליפסיים, מוארכים (2 ס"מ), משוטחים, כפופים מעט כקשת, שעירים בשיער קצר וזקוף. בכל פרי רק זרע אחד, ואין הוא נפתח. הם משתלשלים מן הענף על עוקץ רפה – יש שדימו אותם לדלדולי-הבשר שבצווארי עזים.
איסטיס מצוי שכיח בשדות, בשטחי בור ובצדי דרכים בחבל הים-תיכוני, בצפון הנגב ובבקעת הירדן. תפוצתו העולמית משתרעת במערב אסיה.
בסוג 45 מינים, בארץ 2. מין אחר שימש בעבר כמקור לצבע כחול לצביעת אריגי צמר.

כתב מייק לבנה

מקורות מידע


 
גינון חסכוני בצמחי בר