חלבלוב הסנפירים (שם זמני) הוא צמח עשבוני חד-שנתי, שיכול להתפתח לצורת שיח בן מספר גבעולים, גובהו 1.5-1מ'. הגבעולים גליליים קרחים ובעלי צלעות. קצה הגבעול מתפצל ונושא בקצהו תפרחות. באברי הצמח מצוי שרף חלבי רעיל, הזורם החוצה מאבריו בעת פגיעה בהם.
העלים נישאים על פטוטרת עבה, הטרף פשוט. מהבסיס עד לתפרחות הם מסורגים על הגבעול צורתם דמוית אזמל, אורכם 2–10 ס"מ, רוחבם 4-1 ס"מ. משטח העלה העליון ירוק, המשטח התחתון הוא ירוק בהיר עד קרם. לעיתים מצויות שערות על עורקי העלה בחלק קרוב לבסיס. בצמח זה לעלים צורה לא אחידה: לעיתים בעלי 6-2 אונות בעלות קצה מחודד, ולעיתים משוננים באופן לא סדיר. הווריאצייה בצורה יכולה להופיע גם על אותו צמח. ליד התפרחות העלים מסודרים נגדית, מאופיינים בצבע אדום בוהק הצובע חלק ניכר מהעלה מבסיסו כלפי קצהו. עלים אחדים קצרים אדומים לגמרי. הרב צורתיות של העלה יצרה בלבול בעיקר עם המין Euphorbia heterophyllya.
הצמח חד ביתי, הפרחים מסודרים בתפרחות צפופות, כל תפרחת קרויה כוסית לכל אחת גבעול נפרד. הכוסיות מקובצות יחד בראש גבעול כסוכך. הפרחים חסרי עטיף, פרח נקבי אחד ומספר פרחים זכריים החבויים בכוסית. אורך כל כוסית 4-3 מ"מ, בבסיס הכוסית מצוי מבנה דמוי משפך ובראשו שפתים כתומות בולטות המכילות צופנים המייצרים צוף רב. במינים חלבלוב הסנפירים, חלבלוב קעור (E. cyathophora) וחלבלוב הדור ((Poensettia= E. pulcherima הצופנים נמצאים מחוץ לפרח- (extraflora nectaries),
מבין הזוויגים, הפרח הנקבי מבשיל ראשון בטרם בגרו פרחי הזוויג הזכרי (פרוטוגיניה). מתוך הכוסית נשלחות החוצה שלוש צלקות לבנות מפוצלות כל אחת לשתיים. הצלקות יושבות במרכז השחלה ללא עמוד עלי. השחלה עילית נישאת על עוקץ ולה 3 מגורות. עם האבקה וההפריה העוקץ מתארך השחלה הופכת להלקט המתכופף מטה או נותר יציב כלפי מעלה. אז יגיחו מאותה כוסית פרחי הזוויג הזכרי כל פרח זכרי הוא זיר לבן הנושא בראשו שני אבקנים. בעת הבשלתם, מתפקעות הלשכות ומפזרות גרגירי אבקה רבים. חלבלוב הסנפירים פורח תקופה ארוכה ממאי עד נובמבר והוא מושך חרקים, הצוף והאבקה של הפרחים מושכים דבורים קטנות, זבובים פרפרים וחרקים אחרים כמו. חיפושיות ופשפשים (לדוגמה (Glyptina cyanipennis. יש חקרים שניזונים מהצמח כמו: זחלי עש ((Pygarctia spraguei, וכנימות, Aphis pulchella), Macrosiphum euphorbiae). הזרעים נאכלים על ידי ציפורים. אך עלוות הצמח לרוב אינה נאכלת על ידי אוכלי עשב יונקים בגלל השרף החלבי הרעיל, המגרה את הרירית בפה ובדרכי העיכול.
הצמח מייצר זרעים רבים. הזרע דמוי ביצה גדול ומפותח באורך 3-2 מ"מ רחבו 1.5 מ"מ. קליפתו מחוספסת, צבעה חום שחור והוא חסר קורונקולה. עם הבשלת ההלקט הוא נפתח מתפרק והזרעים נפוצים. הם מופצים למרחק על ידי חרקים (נמלים בעיקר).
בית הגידול של חלבלוב הסנפירים הוא באתרים מופרעים, אזורי פסולת, צדי דרכים, גדות נחלים שטחי מטעים (למשל: קני סוכר ואננס) באזורים טרופים וסובטרופים חמים. כמו כן הוא נמצא בשפע כעשב בסביבות חופי האיים (לדוגמה באוסטרליה). מעדיף קרקעות חוליות באתרים מופרעים. בארץ הוא צמח זר שאינו נחשב לפולש בעל השפעה אקולוגית נמוכה. יתכן שהתפשט כפליט תרבות.
הצמח יליד צפון אמריקה הטרופית (ארה"ב ומזרח מקסיקו) מרכז אמריקה (בליז, קוסטה ריקה, גואטמלה, הונדורס ופנמה), הקריביים ודרום אמריקה (בוליביה, קולומביה, אקוודור, ארגנטינה וצ'ילה) נפוץ באוסטרליה בקווינסלנד ובניו סאות 'ויילס. מצוי באזורים טרופים וסובטרופים בסין, במערב הודו, בצפון מזרח דרום אפריקה בישראל. הצמח מדורג בין 200 העשבים הסביבתיים המובילים בדרום-מזרח קווינסלנד וצפון-מזרח ניו סאות 'ויילס, ומופיעה ברשימות העשבים במקומות רבים באזורים אלה. בארה"ב ובאוסטרליה הצמח מגודל כצמח תרבות בשל העלים האדומים הבולטים בצבעם. משמש כצמח נוי בגינות, חודר לשטחים באזור הטרופי בהם מגודל קנה סוכר.
מינים קרובים לחלבלוב הסנפירים הם: חלבלוב קעור (E. heterophyllya) וחלבלוב הדור (Poensettia, E. pulcherima) שהוא שיח שגודל בארץ בגינון בעבר, בעל עלים אדומים גדולים והיום נפוץ פחות. (כיום מין זה מגודל בחו"ל בעציצים בחממות, ומשווק לשוק לקראת השנה האזרחית).
זמן ממושך שייכו את חלבלוב הסנפירים למין חלבלוב קעור. בדיקות הצמח הראו שהוא מין נפרד והוא קיבל מעמד של מין. הוא שונה מחלבלוב קעור בצורת המשפך בו נאגר הצוף ובשפת הבלוטות שהיא סגלגלה וצבעה בהיר. בזרעים השחורים-שאינם מחודדים בראשם והם חסרי קורונקולה ובעלים: בצבע ובצורה.
כתבה ערגה אלוני