ארכובית הררית היא צמח חד-שנתי, שרוע עד נטוי, קרח ומעט מחוספס, מסתעף מבסיסו, גובהו 20-5 ס"מ. הגבעולים דקים, שבריריים, עשויים פרקים רבים, הקצרים מן העלים. מן המפרקים יוצאים עלי-לוואי קרומיים, ביצניים, מאוחים לשופרים צינוריים, חסרי-עורקים, העוטפים את הגבעול, ארוכים מהמפרקים ועשויים להגיע לכדי 3-1.5 ס"מ, נראים כקרועים בקצותם. העלים קרחים, יושבים, בשרניים, מוארכים ומחודדים, שפתם מעוגלת כלפי מטה, עורק-העלה המרכזי בולט, בעיקר בחלקם התחתון. הפרחים, בודדים או זוגות, נישאים על עוקצים קצרים הנתונים בשופרית, מסורגים בחיק עלים, בחלקי הגבעול העליונים. לפרחים 5 עלי כותרת לבנים או ורודים, ביצניים-מחודדים, 8 אבקנים שמאבקיהם כהים ו-3 עמודי עלי קצרים וקטומים שבראשם צלקות כדוריות. הפרי אגוזית מחודדת בעלת 3 מקצועות, כאשר הצלע האחת רחבה משתי האחרות. האגוזית מפוספסת-מנוקדת, צבעה חום-כהה מבריק והיא הדוקה לשרידי העטיף.
ארכובית הררית פורחת בתחילת הקיץ. היא מצויה בחרמון, ברום 1,700-1,300 מטרים. תפוצתה העולמית משתרעת באסיה ובמזרח התיכון.
שם הסוג המדעי,Polygonum, מן המילים היווניות: poly (הרבה) ו-goni (ברך, מפרק), לאמור: "רב-ברך", הוענק ע"י הבוטנאי בן המאה ה-18 אנטון לורן דה- ג'סיו (Antoine Laurent de Jussieu) ומתאר את המפרקים הרבים עטויי השופר של חלק ניכר ממיני הארכובית. השם העברי - ארכובית - הוא הטיה של המילה ארכובה, ברך, בלשון התלמוד. שם המין, polycnemoides, הוא צירוף של המילים היווניות: poly (הרבה) ו-cnemo (שוֹק), כך ששמו המלא של הצמח הוא "רב-ברך רב-שוקיים", בשל הפרקים הקצרים והמרובים שבגבעולים.
הסוג ארכובית (המתחלק כיום לשני סוגים, ראה להלן) כ-250 מינים מוסכמים ומינים רבים מסופקים. בישראל נאספו 18 מינים, המחולקים לשתי קבוצות עיקריות: 5 מינים שבהם הפרחים ערוכים בתפרחת דמוית שיבולת צפופה והם רב-שנתיים (מינים אלה נמנים כיום עם הסוג Persicaria, אך שם הסוג העברי נשמר והוא עודנו "ארכובית") ו-13 מינים שבהם הפרחים בודדים או בקבוצות בחיקי עלים, בהם מינים חד-שנתיים ורב-שנתיים (אלו הם בני הסוג Polygonum).
כתב דרור מלמד