עוקץ-עקרב בשרני פורח באביב ובקיץ. בית גידולו קרקעות מלוחות וחולות חוף הים ובישראל הוא גדל אך ורק בעמק עכו וחוף הגליל. מוצאו של הצמח מאמריקה ומשם התפשט לאירופה, אסיה הקטנה וצפון אפריקה, אך לא היה ידוע במזרח התיכון. מישראל תואר עוקץ-עקרב בשרני באופן מדעי-רשמי לראשונה בשנת 2007 ע"י פרופ' אבינעם דנין, לאחר שמצאו ביחד עם יהודה מרטה באזור קיבוץ עין המפרץ. למעשה, הצמח מוכר מחוף עכו הרבה לפני כן, מסתיו 1967 ודבר מציאתו ותיאורו הובאו ע"י מוצאו, שמואל אושרוב, ב"קובץ הבוטני" של החוג האזורי "סולם צור", שראה אור בשנת 1980, שם הוא מכונה "עוקץ העקרב הקירח" (*).
עוקץ-עקרב בשרני תואר בשנת 1753 ע"י אבי הטקסונומיה המודרנית לינאוס (Carl Linnaeus, 1707-1778). שם הסוג המדעי, Heliotropium, מיוונית: helios - "שמש", tropiein - "להסתובב", מציין את התכונה של בני הסוג, כמו צמחים רבים אחרים, להסב את תפרחתם אל השמש, בהתאם לתנועתה. שם המין המדעי, curassavicum, מלטינית: "מקוראסאו" - האי בדרום הים הקריבי, בו ככל הנראה נאסף הצמח לראשונה.
שם הסוג העברי, "עוקץ-עקרב", מובא לראשונה בספרו של אפרים רובינוביץ' (הראובני, בוטנאי וחוקר צמחי ארץ-ישראל, אביו של נגה הראובני, מייסד "נאות קדומים"): "שמות צמחי ארץ ישראל שנתחדשו או שנתבררו", שראה אור בשנת תרע"ז (1917). כמה שנים קודם לכן, בשנת 1913, הוצע השם "צמריון" כשם הסוג [רשימת "מֻנחי-הצמחים" עברית-ערבית-רומית-אשכנזית, התפרסמה בזכרונות ועד הלשון מחברת ג (תרע"ג)], אך שם זה לא התקבל.
בסוג עוקץ-עקרב כ-145 מינים, 14 מהם נאספו בישראל.
כתב: דרור מלמד
* תודה לסיקו על המידע באשר לסיפור מציאתו של הצמח בשלהי שנות ה-60
