קרצף מבורך הוא קוץ חד-שנתי שעיר, קרוב לברקן אך מזכיר דרדר. הוא צמוד לקרקע, גובהו 10 עד 20 ס"מ, לפעמים יותר. בבסיסו שושנת של עלים גלדניים גדולים (אורכם עד 30 ס"מ ורוחבם עד 8 ס"מ), יושבים, שסועים או חרוקים לאונות משולשות עם קוצים קטנים בחודה של כל אונה. שעירים בדלילות. עלי הגבעול לופתים.
קרצף מבורך פורח במרס ובעיקר באפריל. התפרחת היא קרקפת מוארכת מרשימה, דומה לזו של דרדר, כמעט יושבת. הקרקפת צהובה, דלילה, רחבה (קוטרה 4 ס"מ), מסתתרת בין העלים העליונים. כל פרחי הקרקפת צינוריים, הפרחים החיצוניים עקרים. חפי המעטפת קוצניים כמו בדרדר, ארוכים מהפרחים, נושאים שערות לבנות דמויות קוּרים, בסיסיהם רעופים, ערוכים בדורים מעטים. הפנימיים שבהם מסתיימים בקוץ מנוצה. הזרעון מבריק, מצולע לאורכו, בראשו שפה משוננת וציצית של זיפים זקופים ומבריקים. הציצית עשויה זיפים שהחיצוניים בהם מנוצים.
קרצף מבורך נדיר למדי. גדל בבתות-סְפָר, בעיקר בקרקעות חול בדרום מישור החוף ובמערב הנגב, גם במזרחו של הגליל התחתון. המין יחיד בסוגו. השם מבורך מתורגם מהשם המדעי, וכזה הוא גם השם באנגלית ("קוץ מבורך"), אולם המין נקרא באנגלית גם "קוץ ארור". תפוצתו העולמית משתרעת בארצות הים התיכון והמזרח התיכון. הוא מקובל באירופה ומטופח כצמח-נוי. נחשב כמעודד יצירת חלב אצל אמהות, וכמסייע לפתור בעיות עיכול, חום, שטף-דם, טחורים, נפיחות בעור, פצע פתוח.
כתב מייק לבנה