שום שעיר

הדפסה
  Allium trifoliatum שם מדעי
נרקיסיים
Amaryllidaceae
משפחה
6 מס' עלי כותרת
סרגלי צורת העלה
תמים שפת העלה
חברות שיחים (בתה וגריגה) בית גידול
עגול צורת הגבעול
בעל בצל או פקעת (גיאופיט) צורת חיים
גולן, גליל, חוף הים התיכון, עמק ירדן עליון, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, מדבר שומרון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, שרון, שפלה, נגב צפוני, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
תבלין משמש לרפואה

דווח לנו

שום שעיר
צילום: © שרה גולד   גן בוטני הר-הצופים, אפריל
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

השום השעיר נמנה על סוג גדול של גיאופיטים במשפחת הנרקיסיים. כדי להבהיר את עניין השם העממי נדגיש כי בסוג שום יש מינים רבים ושונים: האחד מהם נקרא רשמית בשם "שום הגינה", והוא הידוע במטבח בתור "שום". מין אחר נקרא רשמית בשם "שום נבוב", על שום עליו הנבובים, והוא הידוע במטבח בתור "בצל". גם כרישה היא מין של שום.
הצמח מגדל בצל באדמה. העלים מרוכזים ברובם בבסיס הצמח, והם צרים וארוכים. התפרחת סוכך כדורי, הנישא לרוב בראש גבעול-פריחה גבוה. התפרחת מלווה בחפים קרומיים (מִתְחָל), העוטפים אותה בעוד הפרחים בניצן. לפרח הבודד 6 עלי עטיף, 6 אבקנים. האבקנים מבשילים לפני הצלקות, ההאבקה הדדית בעזרת חרקים, בעיקר דבורים. למינים רבים יש גם רביה וגטטיבית נמרצת באמצעות בצלצולים.
ריחו של הצמח חריף בזכות תרכובות גופרית שבו. שימושו העיקרי במטבח הוא להעניק ריח וטעם חריפים למזון. בתזונה וברפואה הטבעונית תופסים השום והבצל מקום ראשון במעלה, וקושרים להם כתרים של הענקת בריאות.
הסוג כולל 300 מינים, הגדלים בעיקר בחצי הכדור הצפוני, מהם 25 מיני-בר בארץ. הסוג ומיניו נחקרו במפורט על-ידי החוקרת הישראלית פניה קולמן
לשום שעיר הצמחים בגובה 20 ס"מ. הפרחים זקופים ויוצרים תפרחת בצורת חצי-כדור. צבע המאבקים צהוב. השדום השעיר נפוץ בחבלים הים-תיכוני והאירנו-טורני, בעיקר בשטחי סלעים. גבעול התפרחת גלילי, העלים שעירים. שני סימנים אלה מאפשרים הבחנה קלה בינו לבין שום משולש הדומה לו מאוד ונמצא באותו בית גידול.
כתבו מייק לבנה ועמרם אשל.


מקורות מידע

הצמח במקורות

הסגולות הרפואיות של השום היו ידועות כבר לאבותינו
קרא עוד בפורטל הדף היומי

 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים