עצבונית החורש

הדפסה
  Ruscus aculeatus שם מדעי
  Jew's Myrtle, Butcher's Broom Common name
אספרגיים
Asparagaceae
משפחה
6 מס' עלי כותרת
מחטני צורת העלה
תמים שפת העלה
חורש בית גידול
עגול צורת הגבעול
שיח ובן-שיח צורת חיים
גולן, גליל, עמק ירדן עליון, כרמל, הרי שומרון, שרון, תפוצה בארץ
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
צמח מוגן

עצבונית החורש
צילום: © שרה גולד  
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

עצבונית החורש היא בן-שיח מיוחד מאוד של צל כבד בעבי-החורש. גובהו 40 ס"מ.
ההפתעה הראשונה היא שהעלה, הנראה תם וישר ודומה לעלה של הדס, הוא נוקשה וקצהו חד וקוצני מאוד, דוקר את האצבע עד זוב דם. נוהגים להסביר כי זה מקור שמו: דוקר וגורם לכאב ולעצב. ההפתעה השניה היא שהפרי יוצא מתוך אמצע העלה! לפניו יוצא כמובן גם הפרח מאותו מקום, אך הפרח זעיר ואינו בולט, ואילו הפרי זועק בגונו האדום-מבריק. הוא גדול, כדורי, קוטרו 1 ס"מ, עוקצו קצר, צבעו עז ומזמין, כצבע פירותיהם של שיחים ומטפסים רבים בעבי החורש. שהרי בחורש הסבוך אין הצמחים יכולים לסמוך על הרוח בהפצת זרעיהם, והם פונים לבעלי-חיים, בעיקר עופות, לאכול מפריים ולהפיץ את זרעיהם.
אבל הן הפרי איננו יוצא מאמצע עלה, כי פרי והפרח לפניו מעצם העובדה שהוא מתפתח מניצן חייב לצאת מחיק עלה על גבי ענף! מסתבר שגם בעצבונית כך, ומה שנראה במבט ראשון כעלה אינו עלה, אלא ענף שטוח שהתחפש לעלה. הבוטנאים קוראים לענף "דמוי העלה" הזה בשם פֿילוֹקְלָד או קלדוד, והכל בא על מקומו בשלום. באמצע הפילוקלד נמצא עלה קשקשי זעיר שאיננו מטמיע והפרח והפרי יוצאים מחיק העלה כמו שצריך. אנו מכירים פילוקלדים בצמח הצבר ובצמחים אחרים.
ועוד, מסתבר שלא די בכך. הפילוקלד ממלא את הפונקציה של העלה בהטמעה, אך נראה שהוא עושה זאת מעט אחרת מעלה רגיל, ומשיג בכך שני יתרונות: האחד שיש לו כושר מופלג להטמיע גם באור חלש, וכך כובשת העצבונית את תחום הצל הכבד בעבי-החורש, שהוא בית-גידול עם מעט מתחרים; והאחר שהפילוקלד אינו נובל בהיקטפו, ממשיך לחיות שבועות ואף חודשים אחדים בצנצנת, ולכן העצבונית מבוקשת מאוד לקישוט זרי-פרחים. מין תרבותי (עצבונית גדולת-עלים) מטופח בחקלאות למכירה כתוספת לפרחים ולקישוט זֵרים. מרבים לגדל אותו בארץ, בעיקר לשם יצוא לאירופה. מתחת לפני הקרקע מפתח הצמח קנה שורש.
עצבונית החורש פורחת ממרס עד מאי. הפרח חד-מיני, וכל הפרחים של פרט אחד הם בני אותו מין (צמח דו-ביתי, היינו יש צמחי נקבה ויש צמחי זכר, אשר לשוא נחפש בהם פרי).
עצבונית החורש נפוצה בארץ בעיקר בגליל ובכרמל. תפוצתה העולמית משתרעת בארצות שלחופי הים התיכון.
המדענים שייכו את עצבונית החורש למשפחת השושניים, ונימוקיהם עמם במבנה הפרח והפרי. עם זאת יצויין כי משפחת השושניים פוצלה לאחרונה, והעצבונית נכללת כיום במשפחת האספרגיים או העצבוניתיים.
ברפואה העממית משמש השורש לריפוי אבנים בכליות, וכן לפתרון בעיות בדרכי השתן ובדרכי העיכול. מרתח מן הפרחים נחשב מועיל להרגעת תינוקות.
בסוג עצבונית 5 מינים, בארץ מין אחד בבר ומין נוסף בגינת הנוי ובחקלאות יצוא-הפרחים.

כתב מייק לבנה


מקורות מידע

הצמח במקורות

חז"ל המשילו את העצבונית לעשיו ואת ההדס ליעקב. הם מניחים שכל הילדים חמודים, אולם כאשר הם מתבגרים מתברר אופיים האמיתי: "יעקב ועשיו... משל להדס ועצבונית שהיו גדלים זה על גבי זה, וכיוון שגדלו והפריחו, זה נותן ריחו וזה נותן חוחו" (בראשית רבה סג, יד).

מידע גנני
צריכת מים  לאחר התבססותו נדרשת לו תוספת השקיה של 200 ליטר למ"ר או 200 קוב לדונם בשנה באזורים שבהם יש לפחות 250 מ"מ גשם בשנה.
אזורים                               שפלה, חוף, הר,
צורת חיים                          בן שיח (שיח נמוך)
קצב צמיחה                        איטי
גובה (מ')                          0.80
קוטר (מ')                          0.50
איברים דקורטיביים          פרחים, עלים
שימוש מומלץ                  צל, מסלעה, צמח כיסוי, פטיו, צמח מכלים, צמח גג
עמידות לתנאי קרקע קשים
תנאי הארה                      משמש עד צל
מידע גנני נוסף               ענפים ראשיים מתפתחים מקנה שורש ומשמשים לקישוט
כתבו יואב גרטמן ואביגיל הלר, מתוך חוברת בהוצאת שה"מ, משרד החקלאות


 
גינון חסכוני בצמחי בר