צמח רב-שנתי שרוע, ירוק כל השנה, קירח, שהסתגל לתנאי הגידול הקשים בחולות חוף הים. בולט בפרחיו הענקיים. גבעוליו זוחלים ומשתרשים ממפרקיהם. לעלים פטוטרת ארוכה. אורך הטרף 1–3 ס"מ, והוא מבריק, גונו ירוק כהה, גלדני למגע, מוארך, דמוי חץ צר, עם שתי אונות ארוכות ומעוגלות בבסיסו. עורקיו הראשיים מסתעפים כמניפה. פורח כל הקיץ, ממאי עד נובמבר. הפרח גדול (עד 6 ס"מ קוטרו), משפכי. צבעו לבן ומרכזו (לועו) צהבהב. צינור הכותרת ארוך. 5 עלי הגביע קצרים. 5 עלי הכותרת מאוחים כליל, הגבולות ביניהם מסומנים בקפלי-אורך. 5 האבקנים קבועים סמוך לבסיס הכותרת. עמוד עלי 1 (לעומת קרובו החבלבל, שיש בפרח שלו 2 עמודי עלי), הצלקת כדורית. מואבק על-ידי רפרפים, וכן דבורים קטנות וצרעות. כל פרח פתוח רק בוקר אחד. הפרי הלקט כדורי בקוטר 1.5 ס"מ, ובו 4 זרעים גדולים, מכוסים שיער ארוך וצפוף. נפוץ בארץ לכל אורך חוף הים התיכון, ממש סמוך לקו המים (ב"רצועת הרסס"), במיוחד בשפכי נחלים. עמיד ברסס מי הים המלוחים, יחד עם קבוצה של מינים שהסתגלו לעמוד בעקת הרסס: לבנונית ימית, חלבלוב הים, פרגה צהובה, דו-פרק חופי.
תפוצתו העולמית רחבה באזורים ימתיכוניים וטרופיים כאחד.
בסוג לפופית 500 מינים. רוב המינים הם מטפסים, זוחלים או משתרעים, הנכרכים בגבעוליהם. מינים רבים מטופחים בנוי, במיוחד ביפן. בארץ 3 מינים בבר וכחצי תריסר מינים בגינות הנוי. מין חשוב בכלכלה העולמית הוא הבטטה (לפופית הבטטה), שמוצאה מאמריקה הטרופית, וטופחה על-ידי האינדיאנים עוד לפני בוא האירופים לאמריקה. יבולי הבטטה בעולם מגיעים לכדי 130 מיליון טון לשנה, בארץ 21 אלף טון לשנה.
כתב מייק לבנה