ציפורן הלבנון הוא אחד היפים והמגוונים בפרחי הארץ, מפואר ומצועצע. הוא גדל בחרמון, ופורח בסוף האביב של החרמון. זהו צמח רב-שנתי מסועף, גובהו עד 40 ס"מ. חלקו התחתון מתפתח באביב המוקדם והוא צפוף, בנוי גבעולים מגובבים ועליהם עלים צפופים; חלקו העליון (מערכת הפריחה) מתפתח רק באביב המאוחר והוא מסועף ומבודר. פרקי הגבעול מעובים, ומכל אחד מהם יוצא זוג עלים נגדיים. העלה סרגלי עד אזמלי, מרזבי, מכחיל, גלדני, מקושת לאחור, מתחדד בקצהו. הצמח מוגן, אסור לעקרו, אך קל לגדלו מזרעים.
ציפורן הלבנון פורח מיוני עד אוגוסט. הפריחה שופעת ומרהיבה: קוטר הפרח 4–5 ס"מ. עלה הכותרת מנוקד או מוכתם בארגמן או חום על רקע לבן או קרם או ורוד, כצבוע בידי אמן סיני דקדקן וסבלן. גוני הרקע ודגם הציור שונים מצמח לשכנו, אך זהים בכל פרחיו של אותו צמח. קצות עלי הכותרת מצוייצים כגדילי כאפייה, כאילו במטרה לשבור את הדגם השמרני ולהוסיף יופי פרוע. הפרח דומה לזה של ציפורן סִינִי שבגינות. אתה הולך מצמח לצמח באותו מדרון, משוה ובוחן ומנסה להחליט איזה דגם יותר יפה. הגביע ארוך, וסביב בסיסו 4–6 קשקשים גדולים מפושקים, המסתיימים בחוד מופנה לאחור.
ציפורן הלבנון גדל בארץ רק בחרמון, במדרונות אבניים ברום שבין 1,600 לבין 2,100 מ'. הוא נדיר למדי, גדל בריכוזים או בכתמים בני עשרות צמחים לא-צפופים. תפוצתו העולמית מקוטעת: בהרי כורדיסטן וארמניה, ברכסי הלבנון ומול-הלבנון, בחורן ובסיני.
בסוג ציפורן 300 מינים, בארץ 8. מהם שתורבתו בידי אדם ונוצרו מהם 2,000 זנים, שמגדלים אותם לנוי ובעיקר לקטיף. בפרח 5 עלי כותרת, כל אחד מהם נחלק בצורה ברורה לחלק תחתון צר (הנקרא ציפורן, ועל שמו נקרא הסוג), ולחלק עליון רחב, הנקרא טרף. 5 עלי הגביע מעורקים, מאוחים לצינור, המחזיק את ציפורני עלי הכותרת. בסיס הגביע עטוף בחפים קשקשיים. 10 אבקנים. 2 עמודי עלי. הפרח מדיף ריח נעים ומפריש צוף מבסיסי האבקנים, הנאגר בבסיס הפרח. הוא מואבק על ידי פרפרים. הפרי של מינים אחדים ריחני, משמש כתבלין.
כתב מייק לבנה