קצח הציפורן

הדפסה
  Nigella unguicularis שם מדעי
נוריתיים
Ranunculaceae
משפחה
5 מס' עלי כותרת
גזור צורת העלה
מפורץ שפת העלה
קרקעות כבדות בית גידול
עגול צורת הגבעול
חד-שנתי צורת חיים
גליל, כרמל, הרי שומרון, מדבר שומרון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, שפלה, תפוצה בארץ
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
צמח מוגן

קצח הציפורן
צילום: © יעקב גרזון   , מאי
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

קצח הציפורן הוא צמח עם פרחים מוזרים ומעניינים. זהו חד-שנתי זקוף, גובהו עד 60 ס"מ. העלים גזורים לאונות דקות עד נימיות, מזכירים עלים של בני משפחת הסוככיים. העלים העליונים קטנים יותר מהעלים התחתונים.
קצח הציפורן פורח בראשית הקיץ, במאי–יוני. הפרחים כדוריים, קוטרם 1.5 ס"מ, והם נישאים בודדים בראשי סעיפי עמוד התפרחת. עלי הגביע, שהם הבולטים ברוב מיני הקצח, צנועים במין זה, קטנים מעלי הכותרת פי 4, גודלם 5 מ"מ או פחות, גונם ירוק–צהבהב עד חום. עלי הכותרת בולטים, נישאים על ציפורן ארוכה. הטרפים של עלי הכותרת מופנים למרכז ויוצרים כעין חופה מעל לאבקנים הרבים ולעלי – הציפורנים של עלי הכותרת הן המוטות של החופה. גון עלי הכותרת צהבהב עד חום עכור, עם עורקים ארגמניים. האבקנים מבשילים בזה אחר זה בהדרגה. השחלה מבשילה אחרי שכל האבקנים נבלו, מגורותיה מעטות. הפרי מורכב מ-2–3 מפוחיות מעוגלות שבראש כל אחת מהן מזדקרת פטמה קצרה. הזרע שחור.
קצח הציפורן הוא צמח של בתות בחבל הים-תיכוני. תפוצתו העולמית משתרעת במזרח הים התיכון.

הסוג קצח כולל 20 מינים, בארץ 4. מין תרבותי משמש לזרעים כתבלין. מינים אחדים עם פרחים תכולים מגדלים בגינת הנוי.
קצח נזכר בתנך ובמשנה כתבלין. הקדמונים האמינו גם בכוחו הרפואי נגד נזלת.

כתב מייק לבנה

מקורות מידע


 
גינון חסכוני בצמחי בר