ארכובית שבטבטית פורחת במשך כל השנה! הפרחים דו-מיניים, צבעם לבן או ורוד. התפרחת דמוית שיבולת בת 1–3 פרחים. עטיף הפרח פשוט, אורכו עד 3 מ"מ. אונות הכותרת שוות בגודלן. מספר האבקנים 8. השחלה עילית ובה ביצית אחת. הפרח מואבק על-ידי זבובים ודבורים זעירות, וגם על-ידי דבורי-דבש, שהוא עבורן ועבור מגדליהן תרומה חשובה לייצור הדבש בקיץ. הפרי אגוזית.
ארכובית שבטבטית שכיחה מאוד בארץ, והיא אולי אחד הצמחים המעטים שנצפו בכל אחד מאזורי הארץ. היא גדלה כעשב-רע בגינות, בצידי דרכים, בשדות בור, בשולי שדות, במעזבות ובואדיות במדבר. תפוצתה העולמית משתרעת בארצות שלמזרחו של הים התיכון ובמזרח התיכון.
ברפואה העממית משתמשים בצמח בשימושים אחדים: עלים יבשים כתושים ומעורבים בשמן זית יוצרים משחה המומלצת למריחה על עור קשה ומבוקע, ועל פצעים בשפתיים. מרתח מעלי הצמח טוב לבעיות עיכול שונות, כאב-בטן, שלשול, צרבת והרעלת קיבה. כמו כן הוא נחשב יעיל נגד כאב-שינים ובעיות בחניכיים.
השם ארכובית, ובלועזית "רב-ברך", מציין את המפרקים (ברכיים) הבולטים בגבעול: בכל מפרק צומחים עלי-לוואי קרומיים, המאוחים לנדן קרומי בדמות שופר, והם מקיפים את המפרק ומדגישים אותו. מינים אחדים שימשו ברפואה העממית לצרכים שונים, בעיקר נגד פגעים בדרכי העיכול – מהשיניים ועד למעיים. מבחינים בסוג בין 2 קבוצות של מינים: קבוצה של בתי-גידול לחים וקבוצה של בתי-גידול יבשים. ארכובית שבטבטית שייכת לקבוצת המינים הגדלים בבתי גידול יבשים.
כתבו ערגה אלוני ומייק לבנה
הסוג ארכובית (המתחלק כיום לשני סוגים, ראה להלן) כ-250 מינים מוסכמים ומינים רבים מסופקים. בישראל נאספו 18 מינים, המחולקים לשתי קבוצות עיקריות: 5 מינים שבהם הפרחים ערוכים בתפרחת דמוית שיבולת צפופה והם רב-שנתיים (מינים אלה נמנים כיום עם הסוג Persicaria, אך שם הסוג העברי נשמר והוא עודנו "ארכובית") ו-13 מינים שבהם הפרחים בודדים או בקבוצות בחיקי עלים, בהם מינים חד-שנתיים ורב-שנתיים (אלו הם בני הסוג Polygonum).
כתב: דרור מלמד
חידות בחרוזים - מיכאל דשא
צְנוּעָה, שְׁפָלָה וּמִשְתָּרַעַת
עַל יַד גְּדֵרוֹת וֻבְצִדֵי דְּרָכִים
כָּל אִישׁ עוֹבֵר מִבְּלִי לָדַעַת
כִּי לִי הֲמוֹן הֲמוֹן פְּרָחִים
