להבנת מושגי היסוד בטחבים ומחזור חייהם מומלץ לקרוא את ה"מבוא לסיסטמטיקה של טחבים"
בפלורה פלסטינה מתוארים 6 מיני אורתוטריכום הגדלים בישראל. הסוג אורתוטריכום עבר בשנים האחרונות רוויזיה ומיני הסוג הופרדו לשני סוגים, על פי המבנה האנטומי של הפיוניות הזרועות על-פני קופסית המנבג. באחדים מן המינים הפיוניות שקועות ברקמת הקופסית ונראות בהגדלה מיקרוסקופית כשקערוריות - אלה נותרו בסוג אורתוטריכום. במינים אחרים פיוניות הקופסית שטחיות, בגובה שאר הרקמה - מינים אלה הופרדו לסוג חדש - לווינסקיה (Lewinskya). הסוג קרוי לכבודה של החוקרת הדנית לווינסקי-הפאסארי (Jette Lewinsky-Haapasaari, 1948-1998), שנפטרה בדמי ימיה ממחלה קשה ואשר היתה בעיצומו של מחקר מבוסס אנליזות מולקולאריות, שהיווה בסיס לרוויזיה בסוג אורתוטריכום. לאחר פטירתה המשיכו חוקרים שעבדו איתה בשיתוף-פעולה את המחקר בתחום והפרידו את המינים, כאמור1. מבין המינים הגדלים בישראל, אורתוטריכום שקוף, אורתוטריכום גמוד ואורתוטריכום גביעוני נותרו בסוג אורתוטריכום ואילו אורתוטריכום חלק (Orthotrichum striatum), אורתוטריכום הסלעים (Orthotrichum rupestre) ואורתוטריכום היערות (Orthotrichum affine) משוייכים כיום לסוג לווינסקיה (ולפיכך הותאמו קלות גם שמות המין: Lewinskya striata, Lewinskya rupestris, Lewinskya affinis).
לווינסקיה יערית היא טחב-עלים אקרוקרפי (acrocarpous, טחב שבו מתפתחים המנבגים בקצה גבעולי הגמטופיט), המשתייך למשפחת Orthotrichaceae, יוצר גושים דלילים על קליפת גזעי עצי אלון ביערות הצפוניים של ישראל (מכאן שמו העברי של המין, שאינו רשמי. העדפנו את השם ללא צורת התחביר העברי הטבעית יותר "לווינסקיית היערות" על מנת לשמר את שם הסוג ללא הטיה). הגמטופיט בינוני בגודלו, גובהו עד כ-2 סנטימטרים, ירוק-חום-בהיר עד חום. הגבעולים מסועפים. העלים היבשים זקופים וצמודים לגבעול, בלחות הם נפרשים ומתפשקים, אורכם 3-2 מילימטרים. הטרפים איזמלניים עד איזמלניים-ביצניים, מצטררים, קצותיהם לעתים חדים, יש והם מתחדדים, או קהים. שולי הטרפים תמימים, גלולים מטה לכל אורכם. עורק האמצע (costa) נמשך כמעט עד לקצה הטרף. תאי בסיס הטרף מלבניים, עבי דפנות, הולכים ונעשים כמעט מרובעים כלפי השוליים, שקופים, תאי שאר רקמת הטרף מכילי כלורופיל, ירוקים, עגלגלים, קטנים, אף הם בעלי דופן עבה. אברי המין, הארכוגניה הנקביות והאנתרידיה הזכריים, ערוכים על אותו פרט (מערך מעין "חד-ביתי", autoicous), כשהם מסודרים זה בצד זה על גבעולון משותף (מערך הקרוי: gonioautoicous). המנבג סטגוקרפי (stegocarpous, מיוונית: stego - "גג", "מכסה", carpos - "פרי"), נפתח במכסה וכך מתאפשר שחרור הנבגים. קופסית המנבג (capsule) גלילנית, צהבהבה-חומה, זקופה, מוצרת מתחת לפי-המנבג לאורך חציה העליון לפחות, לאורכה עוברות 8 צלעות בולטות, הנמשכות כדי שני השלישים העליונים של הקופסית ונעלמות לקראת בסיסה. הקופסית נישאת על זיף (seta) זקוף, אורכו עד 1.5 מ"מ ולפיכך קופסית המנבג בולטת אך מעט מעל פני העלים שבבסיס המנבג. המצנפת (calyptra) גלדנית, חרוטית-מוארכת, בראשה חוד, עטויה זיפים דלילים, מכסה כמעט לגמרי את קופסית המנבג. המצנפת היא שארית הפלואידית מרקמת הארכגון, המכילה את תא הביצה, אותה מבקע זיף המנבג הדיפלואידי ונושאה בקצהו, תוך התפתחותו, עד לנשירתה. עם ההבשלה, נושרת המצנפת תוך שהיא נבקעת במספר סדקים, היוצרים אונות בשוליה (מצנפת "צנופה", mitrate, להבדיל ממצנפת "כבונה", cucullate, הנבקעת בסדק יחיד) וחושפת מכסה מנבג (operculum) קמור קמעא ובראשו מקור זקוף, הנפתח ונושר לפני שחרור הנבגים. אלה מופצים דרך פי-מנבג (peristome) כפול, שבו שתי טבעות שיניים. בטבעת החיצונית, ה-exostome שמונה שיניים חומות, זקופות בקופסית הצעירה ומופשלות לאחור עם ההבשלה, או בהתייבש הטחב. בטבעת הפנימית, ה-endostome שמונה מקטעים ריסניים, עשויים שורה אחת או שתי שורות של תאים.
מיני הלווינסקיה והאורתוטריכום דומים מאוד בצורתם. מבין המינים הגדלים בישראל, ארבעה מינים גדלים על גזעי וענפי עצים. אורתוטריכום שקוף נבדל מכולם במלען לבנבן-שקוף בקצות העלים. אותוטריכום גמוד הוא מין ננסי, מרובה מנבגים, רחבים בבסיסם, חפויים בינות לעלים. לווינסקיה חלקה ניכרת בקופסיות המנבגים הנותרות חלקות גם לאחר התייבשותן. לווינסקיה יערית ניכרת בקופסיות המנבגים המצולעות, המוצרות מתחת לפי-המנבג בשני השלישים העליונים כשהן מתייבשות. יש לציין כי לעתים נדירות גם לווינסקיה סלעית גדלה על עצים. היא ניכרת ב-16 שיני פי-מנבג זקופות ובמצנפת צפופת זיפים.
תקופת הצמיחה של לווינסקיה יערית נמשכת מהסתיו (נובמבר) ועד לאביב (מאי), המנבגים מופיעים בחודש פברואר, והם מבשילים עד חודש יוני.לווינסקיה יערית נדירה בישראל. היא גדלה בגולן ובחרמון. תפוצתה העולמית משתרעת באסיה, אגן הים התיכון, אירופה, אפריקה וצפון אמריקה.
לווינסקיה יערית תוארה בשנת 2016 על-ידי קבוצת חוקרים מספרד וארה"ב, יחד עם שאר מיני הלווינסקיה והאורתוטריכום, במסגרת הפרדת הסוגים. החוקרים שעל שמם נרשם התיאור העדכני הם לארה, גארילטי וגופינט (Francisco Lara, 1963-; Ricardo Garilleti, 1963-; Bernard Goffinet, 1966). למעשה, תואר המין לראשונה בשנת 1801, כשייך לסוג אורתוטריכום (Orthotrichum affine), על-ידי הבריולוג (חוקר הטחבים) השוויצרי-גרמני ברידל (Samuel Elisée Bridel-Brideri 1761-1828), בספרו החשוב Muscologia recentiorum ("הטחבים המודרניים"), על-פי תיאורו של הבוטנאי הגרמני שרדר (Heinrich Adolf Schrader 1767-1836).
שמו המדעי של המין, affine , מלטינית: "קשור ל..", על שום דמיונו ללווינסקיה חלקה [בתיאורו של ברידל: אורתוטריכום חלק (Orthotrichum striatum), רוצה לומר: "יש קשר (צורני) בין המינים"].
לאחר הפרדת המינים, על פי מאמרם של החוקרים הנ"ל, בסוג לווינסקיה יותר מ-65 מינים ובסוג אורתוטריכום 95 מינים, אולם יתכן שברשימתם שמות נרדפים, שכן ברשימות טקסונומיות קודמות נרשמו בסוג אורתוטריכום (שכלל את שני הסוגים טרם הפרדתם) רק 85 מינים מוסכמים. כאמור, בישראל נאספו 3 מיני אורתוטריכום ו-3 מיני לווינסקיה.
כתב: דרור מלמד
1Lara et al. (2016). Lewinskya, a new genus to accommodate the phaneroporous and monoicous taxa of Orthotrichum (Bryophyta, Orthotrichaceae). Cryptogamie, Bryologie, 37 (4): 361-382