בן-חילף עדין

הדפסה
  Eragrostis amabilis שם מדעי
  Japanese lovegrass Common name
דגניים
Poaceae
משפחה
חסר עלי כותרת מס' עלי כותרת
סרגלי צורת העלה
תמים שפת העלה
שדות וגינות בית גידול
עגול צורת הגבעול
חד-שנתי צורת חיים
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
צמח פולש

דווח לנו

בן-חילף  עדין
צילום: © דרור מלמד   בנימינה, 9-2019
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

בן-חילף עדין הוא דגני חד-שנתי, כשמו כן הוא - עדין ושברירי, קירח, מסועף מבסיסו, גבעוליו מזוותים, על-פי רוב אינם מתפצלים לענפי משנה, עולים נטויים עד זקופים, גובהו 50-6 ס"מ, גדל בגושים דלילים. הצמח ירקרק, בהתבגרותו צבעו דוהה בהדרגה לצבע הקש. פי נדני העלים מזוקן. הלשונית שבין נדן העלה לטרף עשויה שורת שערות קצרצרות. טרפי העלים שטוחים, מצטררים, נגללים בהתייבשם. התפרחת מכבד מכונס עד רפה בקצות הקנים, מגוון במופעו - דמוי-פירמידה, ביצני, או סרגלי-דק, אורכו 14-2 ס"מ. בבסיס ענפי המכבד בלוטות ירקרקות-צהבהבות, האופייניות לסוג, לעתים שעירות מעט, אינן דביקות. על עוקצים קצרים שבבסיסם בלוטות זעירות, נישאות שיבוליות קטנטנות, מוארכות-ביצניות, אורכן 2.5-1.5 מ"מ, רוחבן 1.2-0.9 מ"מ, פחוסות מצדדיהן, לעתים מסגילות, מכילות 8-4 פרחים תלת-אבקניים פורים, רעופים, מסורגים בשני טורים על ציר השיבולית.  פרחי השיבולית מתפרקים מראש השיבולית לבסיסה. הגלומות איזמלניות, נשירות, בלתי שוות בארכן - אורך הגלומה התחתונה כשני שלישים מאורך הגלומה העליונה, מחודדות, קצרות מהפרח התחתון בשיבולית, נושרות בהבשלה. המוץ התחתון ביצני, קהה, מעורק. המוץ העליון איזמלני-צר, לאורכו קרין ריסני. ריסי המוצים מתפשקים בהבשלה, בולטים בתפרחת וניתנים להבחנה בהגדלה. זהו סימן שדה חשוב להגדרת המין. הגרגר ביצני, חום כהה, אינו מעורה במוצים.
בן-חילף עדין פורח בקיץ. בית גידולו קרקעות מושקות, גינות, תעלות ומקומות מופרים בידי אדם. הוא נמצא לראשונה בישראל בקיץ 2019 על-ידי בר שמש, בערוגה מושקית בבנימינה. תפוצתו העולמית משתרעת באפריקה הטרופית, שם הוא גדל בחולות מדבר קלאהרי ובגדות נהרות ואגמים. הוא מוכר גם מאזורים אחרים באפריקה ובאסיה. הוא משמש שם כצמח מרעה נפוץ שזרעיו (הגרגרים) נחשבים כמזינים מאוד.
בן-חילף עדין תואר בשנת 1834 ע"י צמד חוקרים סקוטיים שנודעו בחקר צמחיית הודו, הרופא והבוטנאי ווייט (Robert Wight, 1796-1872), והבוטנאי ארנו (George Arnott Walker-Arnott , 1799-1868). למעשה תואר המין לראשונה בשנת 1753 על-ידי הטקסונום השוודי ליניאוס (Carl Linnaeus, 1707-1778), ששייכו לסוג סיסנית (Poa amabilis).
בעבר הוכר בן-חילף עדין בשם Eragrostis tenella, על פי תיאורו משנת 1817 של חוקר הטבע והאנטומולוג הצרפתי פליסו מבובואה  (Ambroise Marie François Joseph Palisot, Baron de Beauvois, 1752 – 1820), אשר הובא במהדורה ה-16 של ספרו של לינאוס על מערכת הצומח (Systema Vegetabilium), שערכו הרופא, האנטומולוג והבוטנאי השויצרי רמר (Johann Jacob Roemer, 1763-1819) והבוטנאי האוסטרי שולטס (Josef August Schultes, 1773-1831). שם זה עודכן על-ידי פליסו מהשם המקורי שנתן לינאוס לצמח בשנת 1753, בשייכו את המין לסוג סיסנית (Poa tenella). לימים הסתבר ששני הצמחים שתיאר לינאוס כמינים נפרדים (Poa tenella ו-Poa amabilis) הינם למעשה אותו מין והשמות נחשבים כשמות נרדפים. מכיוון ששני השמות המקוריים פורסמו על-ידי ליניאוס בו-זמנית, שכן הלה חשב שהם מינים נפרדים, משום שלמין מופעים רבי צורות הנדמים כמינים שונים, לא היתה לאחד משמות אלה עדיפות כרונולוגית על פני חברו. הכריע בעניין הקצין הבכיר והבוטנאי האנגלי מונרו (General William Munro,1818-1880), שבשנת 1862 בחר את השם amabilis כשם הרשמי והמחייב.
שם הסוג Eragrostis, מיוונית: eros - "אהבה" ו-agrostis - "עשב", גם באנגלית הוא מכונה "love grass" - "עשב אהבה", מוכר כבר מימי הביניים. הסיבה לשם זה אינה ידועה אך עוררה את דמיונם הפרוע של רבים: יש המציינים כי מעשב זה הוכנו מזרנים בימי קדם ויש הגורסים כי שיבוליות בני הסוג היו נצמדות לשמלותיהן של הנשים המתנות אהבים בשדה. שם המין המדעי, amabilis, מלטינית: "נחמד", "משובב נפש", מאזכר את עדינותן ויופיין של התפרחות. שמו העברי של המין, בהשראת השם הנרדף, tenella, מלטינית: "שבירה", "עדינה" (והוסב ללשון זכר, בהתאמה לשם הסוג - בן-חילף).
שם הסוג העברי, בן-חילף, הוא הקטנה של השם חילף, ששימש בעבר כשם הסוג, עד שהופרד ממנו המין חילף החולות ושוייך לסוג Desmostachya. השמות "חֵלֶף", "חִילָף" ו"חֵילֶת" הובאו ב"ילקוט צמחים (עברית-לטינית-אנגלית-גרמנית-צרפתית-רוסית)" שיצא לאור על ידי ועד הלשון העברית בשנת תר"ץ (1930), תוך השאלת שם עשב מתקופת המשנה לתיאור הסוג. השם בן-חילף קיבל תוקף רשמי ב"רשימת שמות צמחי ארץ-ישראל" שאושרה במליאת האקדמיה ללשון העברית בשנת תשס"ג (2003).
הסוג בן-חילף מונה יותר מ-400 מינים. בישראל, עד לאחרונה, נאספו 11 מינים, רובם נדירים ורק אחד, בן-חילף נמוך, נפוץ. בן-חילף עדין הוא המין ה-12 שנאסף בישראל ובשנים הבאות יתברר האם יתבסס בארץ או שהופעתו היתה אפיזודית.

כתב: דרור מלמד

* תודה לבר שמש שמצא והגדיר את הצמח בבנימינה, על ההכוונה למקום.

כתבה על הצמח בכלנית


מקורות מידע

הצמח במקורות

בעבר נקרא הסוג בן-חילף בשם חילף, הנזכר במשנה כעשב המשמש לקליעת מחצלות: "מַחֲצֶלֶת קָנִים וְשֶׁל חֵלֶף - טְהוֹרָה" (מסכת כלים, פרק י"ז, משנה י"ז).

קישורים


 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים