בן-חצב מדברי

הדפסה
  Scilla hanburyi שם מדעי
אספרגיים
Asparagaceae
משפחה
6 מס' עלי כותרת
סרגלי צורת העלה
תמים שפת העלה
מדבר בית גידול
עגול צורת הגבעול
בעל בצל או פקעת (גיאופיט) צורת חיים
מדבר יהודה ובקעת ים המלח, שפלה, נגב צפוני, נגב והרי אילת, בקעת הירדן, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

דווח לנו

בן-חצב  מדברי
צילום: © דר בן-נתן   נחל טביה, 9-2011
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

בן-חצב מדברי הוא צמח בצל רב-שנתי, צנוע, דומה לבן-חצב סתווני ומחליפו (מין ויקרי) באזורים מדבריים. הבצל יחיד, מתחדש ומתעבה במהלך השנים, ביצני, עשוי גלדים, החיצוניים שבהם חומים-אפורים. בסתיו, מעט לפני לבלוב העלים, עולה מן הבצל עמוד פריחה יחיד, לעתים עולים כמה עמודי פריחה, גובהו 20-10 ס"מ, בראשו אשכול בן 40-15 פרחים, נישאים על עוקצים נטויים מעלה, נפתחים באופן הדרגתי מלמטה כלפי מעלה. העטיף כותרתי, בן 6 אונות מוארכות, מאוחות בבסיסן, פרושות ככוכב, צבען לילך-בהיר ובאמצען עובר עורק חום-אפרפר. בפרחים 6 אבקנים, זיריהם קצרים מעט מאונות העטיף, המאבקים מאוחים אליהם בגבם. השחלה עילית, עשויה 3 עלי שחלה מאוחים, היוצרים 3 מגורות, ממנה עולה עמוד עלי נימי, בראשו צלקת כיפתית. עם ההבשלה מתארכים עוקצי הפרחים באופן ניכר, אורך התחתונים שבהם מגיע לפי-8 מאורך אונות העטיף - זהו סימן היכר, המבדיל את בן חצב מדברי מבן חצב סתווני, שבו עוקצי הפרחים באשכול קצרים ואינם עולים על פי-2 מאורך אונות העטיף. בשלהי ההבשלה נראית התפרחת כפירמידה, עוקציה התחתונים ארוכים והם הולכים וקצרים במעלה ציר התפרחת. הפרי הלקט קרומי, דמוי-ביצה הפוכה, עשוי 3 קשוות, כל קשווה מכילה זרע שחור, יחיד. העלים מלבלבים זמן קצר לאחר ההבשלה, הם סרגליים וערוכים כשושנת. לאורך חודשי החורף העלים מטמיעים והסוכרים המיוצרים נאגרים בבצל ומשמשים מזון לעונת הפריחה הבאה.
בן-חצב מדברי פורח משלהי הקיץ ועד תחילת החורף בחולות ומדבריות בדרום הארץ. תפוצתו העולמית מוגבלת ומשתרעת בקרקעות מדבריות בארצות המזרח התיכון השכנות לישראל -  מצרים (סיני), ירדן, לבנון וסוריה.
בן-חצב מדברי תואר בשנת 1873 על-ידי הבוטנאי האנגלי בייקר (John Gilbert Baker, 1834-1920), ששייכו לסוג Scilla וכך הופיע בפלורה פלסטינה ובמגדירים העבריים. החל משנות ה-70 של המאה הקודמת, ערך הבוטנאי האוסטרלי ספטה (Franz Speta, 1941-2015) רויזיה במשפחת האספרגיים (לפי הטקסונומיה שהיתה נהוגה בזמנו היה זה שבט במשפחת השושניים), הפריד מינים אחדים, ביניהם בן-חצב סתווני ובן-חצב מדברי ושייכם לסוג Prospero (בן-חצב יקינתוני, בן-חצב החורש ובן-חצב לבנוני נותרו בסוג Scilla). רשימת המינים המעודכנת פורסמה על-ידו בשנת 1982 וכיום שיוכם של מיני בן-חצב אלה לסוג Prospero מקובלת ברשימות הטקסונומיות המובילות.
שמו המדעי הקודם של הסוג, Scilla, הוא שם יווני עתיק-יומין לחצב. שם המין המקובל כיום, Prospero,  מלטינית: "שגשוג", "הצלחה". שמו המדעי של המין, hanburyi, לכבודו של הרוקח והבוטנאי האנגלי הנבורי (Daniel Hanbury ,1825-1875), אשר חקר את צמחיית המזרח התיכון ועזר לאחיו, תומס, איש עסקים, פילנתרופ וחובב גננות (Sir Thomas Hanbury, 1832-1907), אשר ייסד את הגנים הבוטניים הקרויים על שמו בעיירה מוטולה (Motola) שלחופי איטליה, לבחור צמחים ייחודיים לגנים אלה.
שמו העברי של הסוג על שום דמיון תפרחות המינים לתפרחות חצב. השם בן-חצב וכן שם המין בן-חצב מדברי, הופיעו לראשונה במגדיר הצמחים העברי הראשון, ה"מגדיר לצמחי ארץ-ישראל", מאת א. איג, מ. זהרי ונ. פינברון, שיצא לאור בשנת תרצ"א (1931) על ידי האוניברסיטה העברית בירושלים. לפני כן, ב"ילקוט הצמחים", בעריכת פסח אוירבך ומרדכי האזרחי, שראה אור בשנת תר"ץ (1930), בהוצאת ועד הלשון העברית, הוצע השם "בצל-הנחש" (למין בן-חצב סתווני). השם בֶּן-חָצָב מִדְבָּרִי נכלל ברשימת שמות צמחי ארץ ישראל, שאושרה במליאת האקדמיה ללשון העברית בשנת תשס"ג (2003).
בסוג בן-חצב (Scilla) יותר מ-80 מינים, בישראל גדלים 3 מינים (בן-חצב יקינתוני, בן-חצב החורש ובן חצב לבנוני) ובסוג בן-חצב (Prospero) 12 מינים, 2 מהם גדלים בישראל (בן-חצב סתווני ובן-חצב מדברי).

כתב: דרור מלמד


מקורות מידע



 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים