ברומית שעירה היא דגני חד-שנתי מסועף, צפוף וזקוף. נדני העלים שעירים. השערות קצרות, עבות, זקופות עד אלכסוניות כלפי מעלה.
ברומית שעירה פורחת בין מרס למאי. התפרחת מבודרת. עוקצי השיבוליות, ענפי התפרחת וציר השיבולית – הכל שעיר. השיבוליות צרות וארוכות, בסיסן מחודד וארוך, רוחבן המרבי באמצען. בראשן מלענים ישרים וזקופים, אורכם כמעט כאורך השיבולת. גונם נוטה לסגול.
ברומית שעירה גדל במעזבות, בעיקר בקרקע חולית, בחוף ובצפון הנגב. תפוצתה העולמית משתרעת בארצות הים התיכון.
הסוג ברומית הוא אחד הסוגים הגדולים במשפחתו – מונים בו 50 מינים בכל רחבי כדור הארץ, 16 מינים בארץ. אופייניים לו תפרחת שהיא מכבד מבודר עם שיבוליות גדולות, ומוץ תחתון שראשו שסוע, ומגבו יוצא מלען, מתחת לשסע. המוץ עשבוני, קעור, לעיתים נמשך לאורכו קרין בגבו. הגלומות קעורות וקצרות. השיבוליות גדולות ורבות-פרחים. נדני העלים צינוריים, נסדקים לאורכם. הלשונית קרומית. השיבוליות נישאות על עוקצים. לזרע (הגרגיר) תוספת שעירה בראשו, והוא מעורה במוצים.
כתב מייק לבנה