נסמנית קיפחת (בשמה הקודם דוחנן קיפח ,Brachiaria mutica) הינו צמח רב-שנתי גבוה 1.5-1 מ', המשתייך למשפחת הדגניים שמקורו צפון ומרכז אפריקה והמזרח תיכון. לצמח בבסיסו שלוחות אופקיות שרועות על הקרקע או מפותלות בין מינים שכנים. השלוחות משתרשות במפרקים ומצמיחות גבעולים שהם קנים חלולים נושאי עלים ובראשם תפרחת זקופה.
העלים מסורגים על הקנה, בנויים משני חלקים ברורים. נדן ארוך ומחוספס תחילתו במפרק, גלול סביב הקנה ובעל עורקים מקבילים. המשכו טרף ירוק דמויי סרגל בעלי שערות רכות ודלילות משני צדיו. אורכו כ- 10 ס"מ, רוחבו 4-8 מ"מ. בין שני החלקים מצויה לשונית עשויה שורת שערות. הפרחים מסודרים בתפרחת שהיא מכבד בראש הקנה אורכה 15-10ס"מ דלילה בת 20-5 אשכולות עם שיבוליות הנישאות על עוקצים קצרים. השיבוליות ערוכות בשני טורים בצד אחד על ציר התפרחת. 9-5 שערות בהירות דקות וארוכות מעטרות את עוקצי השיבוליות. לכל שיבולית שני פרחים פרח עליון דו מיני המכיל שחלה עילית בת 2 צלקות סגולות מנוצות ואבקנים בעלי זיר ארוך ומאבק בעל שתי לשכות צמודות במרכזן דמויות סהר נטויים מטה. פרח תחתון אבקני. הגלומות אינן שוות בגודלן התחתונה קצרה, חסרות מלענים. הפריחה מאפריל עד דצמבר. הצמח מתרבה בדרך וגטטיבית באמצעות שלוחות וע"י נביטת הזרעים. לזרעים תקופת תרדמה ממושכת וכן בעיות בנביטה ובהישרדות נבטים כאשר מפלס המים גבוה.
נסמנית קיפחת גדלה בטבע בבתי גידול לחים כמו אזורים מוצפים עונתית, ביצות, גדות נחלים ותעלות ניקוז, מישורי הצפה, גדות אגמים סכרים ותעלות מים. הצמח יכול לגדול במקומות מוצפים מים שעומקם 0.3 עד 1.2 מ'. גבעוליו החלולים והעלים השעירים מציפים את הגבעול ע"פ המים, בעוד השורש אינו מותאם לטבילה מתמשכת. הצמח שורד תקופות קצרות בתנאי יובש.
בארץ הנסמנית הקיפחת יכולה לגדול בכמות משקעים נמוכה בסמוך למקור מים. הצמח אוהב חום ומעדיף שמש מלאה. גדל במהירות בטמפ' של 22 מעלות צלזיוס. מתחת ל-15 מעלות צלזיוס מפסיק לגדול. בכפור ובשריפות ניזוק נופו אך הצמח לא מת והוא מחדש את נופו העליון. אע"פ שהצמח מעדיף קרקעות סחף הידרומורפיות, הוא גדל בקרקעות עם הרכב ותכונות שונות: כמו קרקעות חוליות דלות בחומר אורגני או קרקעות כבדות עשירות בחומרי הזנה. לצמח סבילות גם לקרקעות בעלות חומציות נמוכה (pH 4-5) וגם לקרקעות אלקליות, ואינו רגיש למליחות בקרקע. בתנאי סביבה חמים ולחים באזורים טרופים וסובטרופיים, הצמח יכול להיות אגרסיבי. יוצר עומדים צפופים וסבוכים ומשתלט על סביבתו. הוא מוכר כבעל השפעות אללופתיות ובכך נמנעת התרבותם של מינים אחרים בסביבתו. נחשב למין פולשני במולדתו ובארצות כמו: פלורידה ודרום ארה"ב. אוסטרליה, מקסיקו ומרכז אמריקה.
הצמח מוכר במדינות רבות באזורים חמים בעולם כצמח מספוא באיכות גבוהה. הוא מגודל למרעה להאכלת בעלי חיים מעלי גירה (למעט פרות), או שנועד להכנת חציר או תחמיץ ידני (לא מתאים לקציר מכני). אבריו מכילים כמויות גבוהות של מים, הוא טעים ואיכותי לבע"ח. כמו כן הוא מתחדש וגדל מהר לאחר כרסומו ומותאם לאזורים שניקוזם גרוע, מהווה מקור מזון רב ערך למגדלי בע"ח. הוא מגודל גם באזורים מוצפים מים כצמח המונע סחיפת קרקע בגדות נהרות ומדרונות תלולים. צמיחתו המהירה ויכולתו להיות שרוע הפכו אותו למבוקש כצמח מייצב ומונע סחיפה. הוא מוכר גם כבעל תכונות אתנו-רפואיות והוא בשימוש ברפואה העממית. העלים משמשים כחומר חיטוי ומרפא למחלות עור.
תפוצתו בארץ אינה רחבה. הוא גדל בגולן, בחוף הגליל ובגליל תחתון, בחוף כרמל, שרון, בקעת כנרות, ובקעת בית שאן, מדבר שומרון וערבות הירדן. במקומות אחדים בה גדל כמו: שמיר בעמק החולה, בעמק עכו, ובצפון פלשת הוא נכחד. בנחל אלכסנדר הוא מין מוגן. הצמח מוגדר בארץ כצמח "אדום" בשל הפגיעה המתמשכת בבתי-גידול לחים והיא הסיבה העיקרית להיעלמותו בחלק מהגלילות בהם גדל בעבר. תפוצתו בעולם רחבה. הוא גדל באזורים טרופיים באוסטרליה, בדרום אמריקה ובמרכזה, מזרח ומערב אפריקה, אפריקה המשוונית ודרומה. בדרום המזרח התיכון: בארצות המגרב, ספרד, מצריים, תימן, ישראל ולבנון. בדרום אמריקה תפוצתו טבעית, באזורים טרופיים אחרים הוא מתנחל צעיר.
כתבה: ערגה אלוני