גלונית הסלעים (לשעבר בַּלּוֹטַת הסלעים) היא בן-שיח צנוע, מסתעף לכל הכיוונים, הגדל בסלעים. גובהו 30 ס"מ. הצמח נשיר חלקית בסוף הקיץ ובסתיו, אך ממשיך להטמיע בעלים המעטים הנותרים. העלה גלוני במקצת, רך, עבה, שעיר, נעים למגע. שפתו משוננת בשיניים מעוגלות. צורתו עגולה עד ביצית, והוא נישא על פטוטרת. העורקים בולטים, בשר העלה בולט בין העורקים בצידו העליון, שקוע ביניהם בצידו התחתון. הגבעול מרובע. הצמח איננו ריחני כרבים מבני משפחתו, אך בפרחיו ניכר מיד שהוא בן משפחת השפתניים.
גלונית הסלעים פורחת בעיקר באביב, אך כצמחי סלעים רבים נמשכת פריחתה במידת-מה גם במהלך כל הקיץ. מסתבר שהיא יודעת למצות לחות מן הסלע גם בקיץ. סלע הוא בית-גידול קשה לצמחים, הדורש התמחות כדי לשאוב ממנו מים, אך מי שהתמחה נהנה מחוסר-תחרות ומאספקת-מים במשך כמעט כל השנה. הפרחים ערוכים בדור בחיק עלה. הדורים מרווחים, מרוחקים זה מזה, אך בתוך כל דור הפרחים צפופים. הפרח דו-שפתני, מוארך, צבעו סגול, בגוונים שונים בפרטים שונים: בהיר או כהה יותר. המין ניכר בגביע, שהוא משפכי, מאוחה-עלים עד שפתו, כמו כותרת של חבלבל. לגביע 10 עורקים בולטים מאוד לאורכו ו-10 שיניים משולשות וחדות בשפתו. לפי זה קל להבחין בינו לבין קרובו המין השכיח גלונית מצויה, שיש גם לו גביע מאוחה-עלים עד לשפתו, אך הוא מחולק רק ל-5 שיניים. 10 שיני הגביע כמעט שוות, 5 מהן קצרות מעט יותר והן ערוכות לסירוגין, שן קצרה ושן ארוכה. הגביע היבש שאיר, נותר על הצמח ושיניו נעשות קוצניות במקצת, שומר על הזרעים. לפי הגביע היבש קל לזהות את הצמח גם כשהוא ללא פרחים.
גלונית הסלעים נפוצה בארץ בחבל הימתיכוני ההררי. תפוצתה העולמית משתרעת בארצות מזרח הים התיכון. בסוג 35 מינים, בארץ 4.
כתב מייק לבנה