מרמר הנגב

הדפסה
  Marrubium alyssum שם מדעי
שפתניים
Lamiaceae
משפחה
מאוחה מס' עלי כותרת
מחולק לאונות צורת העלה
מפורץ שפת העלה
מדבר בית גידול
מרובע צורת הגבעול
חד-שנתי צורת חיים
הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, שפלה, נגב צפוני, נגב והרי אילת, בקעת הירדן, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

דווח לנו

מרמר הנגב
צילום: © שרה גולד   נחל חורשה, אפריל
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

מרמר הנגב הוא צמח חד-שנתי, לפעמים רב-שנתי, מסתעף מבסיסו. ענפיו זקופים, גובהם עד 40 ס"מ. העלים נגדיים. כל עלה נישא על פטוטרת ארוכה, עגול או בצורת מניפה, רוחבו כאורכו או יותר. שפתו חרוקה. פניו מקומטים מאוד. העלים המלווים את התפרחת משולשים, יתדיים, חסרי פטוטרת. הצמח מלבין כולו בגלל כסות לבד רכה ונעימה למגע.
מרמר הנגב פורח ממרס עד מאי. הפרח דו-שפתני. הכותרת קטנה, בקושי בולטת מהגביע, צבעה ורוד עז. האבקנים חבויים בצינור-הכותרת. הגביע צינורי, שפתו מצויידת ב-5 שיניים (במיני מרמר אחרים יש 10 שיניים ויותר). השיניים משולשות. הגביע קוצני, במיוחד אחרי הבשלת הזרעים. הפרחים ערוכים בדורים כדוריים צפופים, עם רווח של 2–6 ס"מ בין דור לדור, חרוזים לאורך הגבעול.
מרמר הנגב גדל בכל אזורי דרום הארץ, במיוחד בקרקע לס בנגב הצפוני מערד דרך באר שבע ועד לעזה. שכיח בצידי דרכים ובמעזבות בערבה ובמדבר, בתחום של 150–300 מ"מ גשם בממוצע לשנה.
בסוג 40 מינים, בארץ 3. השם המדעי מרוביום התגלגל אולי במקורו מעברית ומבטא את מרירותו של הצמח, ולכן נקבע לו שם עברי שמבטא את התכונה הזאת.



כתב מייק לבנה


מקורות מידע


 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים