כוכבית מצויה היא צמח עשבוני בינוני בגודלו, מסועף מאוד, משתרע או זקוף למחצה, חד-שנתי חורפי (לפעמים רב-שנתי). הגבעולים שבירים, שעירים באורח דליל בשערות בלוטיות. העלים נגדיים, ביציים, הולכים וגדלים מבסיס הצמח כלפי ראשו (בניגוד לרגיל). מוכרים טיפוסים שונים, הנבדלים בשעירותם, באורך עלי הגביע ובמספר האבקנים.
כוכבית מצויה פורחת כבר מדצמבר, ופריחתה נמשכת עד אפריל. הפרח פרוש, לבן ומרכזו אדום. 5 עלי גביע ירוקים; 5 עלי כותרת לבנים, שסועים עמוקות, נראים כאילו מספרם 10; 10 אבקנים, נושאים מאבקים אדומים–חומים, בולטים בניגוד לכותרת הצחורה; 2–4 עמודי-עלי. לעיתים חסרים חלק מהאבקנים או כולם, לעיתים חסרים כליל עלי הכותרת, לעיתים עלי הכותרת ארוכים מעלי הגביע ולעיתים הם קצרים יותר; לעיתים אין הפרח נפתח כלל והוא עושה זרעים בהאבקה עצמית חבויה. ההאבקה נעשית על-ידי דבורים קטנות או שהיא עצמית. הזרע חום–אדמדם, דמוי כליה. מעריכים כי אוכלוסיית כוכבית עשויה לייצר מיליון זרעים לדונם.
כוכבית מצויה גדלה בהמונים במקומות מוצלים ולחים, וידועה כ"עשב-רע" מטריד. שכיחה בשדות בור, בגינות, במדשאות, במשתלות ובמעזבות. נפוצה ברוב אזורי צפון הארץ ומרכזה.
הצמח אכיל בשלמותו כשהוא טרי. הכוכבית נחשבת ברפואה עממית כתרופה לרבמטיזם ולכאב-פרקים, לדלקת ריאות ולדלקת במערכת העיכול, לפגעים בכבד ולאסטמה, לדלקת בעור ולפצעים שהזדהמו.
המין נפוץ כיום בכל העולם.
בסוג 100 מינים, בארץ 3.
כתב מייק לבנה