תלתן שעיר

הדפסה
  Trifolium hirtum שם מדעי
קטניות
Fabaceae
משפחה
5 מס' עלי כותרת
תלתני צורת העלה
תמים שפת העלה
קרקעות כבדות בית גידול
עגול צורת הגבעול
חד-שנתי צורת חיים
גולן, חרמון, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

דווח לנו

תלתן  שעיר
צילום: © רון פרומקין   מורדות החרמון , 6-2011
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

תלתן שעיר הוא צמח עשבוני חד-שנתי, נטוי עד זקוף, גובהו 20-10 ס"מ, איבריו מכוסים שערות ארוכות (מכאן שם המין. גם השם המדעי, hirtum, מלטינית: "שעיר"). בסוג תלתן העלה מורכב ולו 3 עלעלים (עלה תלתני). העלים מסורגים, בעלי-פטוטרות. בבסיס כל עלה תלתני מצויים שני עלי-לוואי, מאוחים בבסיסם ומעורים בפטוטרת, קצותיהם המפורדים מרצעניים, מסתיימים בחוד ארוך דמוי-מקור צר, עטוי זיפים. העלעלים דמויי-ביצה הפוכה, בסיסם יתדי, קצותיהם מפורצים קמעא. התפרחת קרקפת כדורית, יושבת חסרת-עוקץ בראשי הגבעולים, בבסיסה חפים עגלגלים רחבים, קרומיים-לבנים, מעורקים, קצותם מחודדים. חפים אלה יוצאים מחיקי עלים שבבסיס התפרחת ויש הרואים בהם בעצם עלי-לוואי והם סימן שדה ייחודי לזיהוי מין זה. צינור-הגביע חרוטי, מכוסה שערות הדוקות צפופות, מעורק, שיני-הגביע מרצעניות, קצותיהן קהים, שעירות מאוד, מתקשות לזיפים עם ההבשלה. הכותרת בצבע ורוד עמוק עד ארגמן-סגול, בולטת מהגביע. המפרש סרגלי-צר, קצהו מעוגל, ארוך בהרבה מהסירה והמשוטים. הגביע הפורה מתרחב ונושר כיחידה אחת מהגבעול. בגביע הפורה הבשל כלוא תרמיל, המכיל זרע אחד.
תלתן שעיר פורח באביב ובתחילת הקיץ. הוא נדיר בישראל וגדל במדרונות הגולן. תפוצתו העולמית נרחבת ומשתרעת בצפון אפריקה, אירופה ומערב אסיה. הצמח הוחדר לצפון אמריקה כעשב מרעה ומספוא והתפשט מאוד כעשב רע בצידי דרכים.
תלתן שעיר תואר בשנת 1789, על-ידי הרופא והבוטנאי האיטלקי אליוני (Carlo Allioni, 1728 - 1804).
שמו המדעי של הסוג, Trifolium (מלטינית: tri - "שלשה", folium - "עלה", לאמור: "שלישיית עלים"), מאזכר את העלה המורכב מ-3 עלעלים וכך גם בעברית: תלתן, מ"תלת" - "שלושה".
השם תלתן נזכר במשנה (ראו משמאל: "הצמח במקורות"), אולם רוב המפרשים והחוקרים סבורים כי הכוונה לסוג אחר (גרגרנית). בספרו "שמות צמחי ארץ ישראל שנתחדשו או שנתבררו" (תרע"ז, 1917), שאל אפרים רובינוביץ' (הראובני, בוטנאי וחוקר צמחי ארץ-ישראל, אביו של נגה הראובני מייסד "נאות קדומים") את השם המשנאי לסוג Trifolium וקרא לו "תלתן-אספסת". השם "תִּלְתָּן שָׂעִיר" נזכר לראשונה ב"מגדיר לצמחי-בר בארץ-ישראל", מאת נ. פינברון וא. דנין (1991) ונכלל ברשימת שמות הצמחים הרשמית של האקדמיה ללשון העברית במילון לשמות צמחי ארץ-ישראל, תשס"ג (2003).
בסוג תלתן מוכרים כיום 245 מינים, 50 מהם נאספו בישראל.

כתב: דרור מלמד


מקורות מידע

הצמח במקורות

השם תלתן נזכר כמה פעמים במשנה. במסכת כלאיים (פרק ב', משנה ה') מורה המשנה כי אין חובה לנכש עשבים שוטים שצמחו בינות לתלתן המגודל כצמח מספוא לבהמות ואין לחשוש לכלאיים, משום שאין בעל הבית מעוניין בעשבים אלה והם לו מטרד: "וְכֵן תִּלְתָּן שֶׁהֶעֱלָה מִינֵי צְמָחִים - אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לְנַכֵּשׁ".
במסכת מעשרות (פרק א', משניות ב'-ג')  מסבירה המשנה כי חובת הפרשת מעשרות מהתלתן היא משלב שהפרי בשל דיו, על מנת שזרעיו יוכלו לנבוט ולגדל את הדור הבא: "מֵאֵימָתַי הַפֵּרוֹת חַיָּבוֹת בַּמַּעַשְׂרוֹת... הַתִּלְתָּן - מִשֶּׁתְּצַמֵּחַ".
המפרשים ורש"י בראשם, זיהו את התלתן המשנאי עם המין גרגרנית החילבה.  השם תלתן נשמר למין גרגרנית החילבה גם במילונם של פ. אוירבך ומ. אזרחי (קרישבסקי), "ילקוט הצמחים", שיצא לאור ע"י ועד הלשון העברית בשנת תר"ץ (1930). רק שנה מאוחר יותר הוחל להשתמש באופן סדיר בשם תלתן לסוג המוכר לנו כיום בשם זה ע"י איג וחבריו במגדיר הצמחים שערכו וראה אור בשנת 1931.

כתב: דרור מלמד


 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים