תלתן דגול

הדפסה
  Trifolium billardierei שם מדעי
קטניות
Fabaceae
משפחה
5 מס' עלי כותרת
תלתני צורת העלה
משונן שפת העלה
חברות שיחים (בתה וגריגה) בית גידול
עגול צורת הגבעול
חד-שנתי צורת חיים
שרון, שפלה, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
בסכנת הכחדה

דווח לנו

תלתן  דגול
צילום: © עוז גולן   אשקלון, מרץ
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

תלתן דגול הוא צמח עשבוני חד-שנתי, קירח, שעיר רק בעוקצי הפרחים, נטוי עד זקוף, גובהו 15-10 ס"מ. הגבעולים מסתעפים מבסיס הצמח. בסוג תלתן העלה מורכב ולו 3 עלעלים (עלה תלתני). לעלים פטוטרות ארוכות, בבסיסן שני עלי-לוואי מוארכים-איזמלניים, מתחדדים. העלים מסורגים, למעט העליונים שבהם, שהינם נגדיים. העלעלים ביצניים-מוארכים, בסיסם יתדי, קהים, קטומים או מפורצים קמעא בקצותיהם, שפתם משוננת, העלעל המרכזי נישא על פטוטרית ניכרת, שני העלעלים הצדדיים כמעט יושבים. התפרחות נישאות על עוקצים חסונים, עטויי שערות מפושקות. התפרחת קרקפת משובלת, גלילית, רבת פרחים. הפרחים נישאים על עוקצים קצרצרים, כמעט יושבים. הגביע קרומי, קצרצר, שעיר. שיני-הגביע העליונות זעירות, משולשות, השיניים התחתונות ניכרות, סרגליות-איזמלניות, קהות, ריסניות. הכותרת בצבע ורוד-לילך, משחימה מעט בהבשלה, נותרת יציבה ואינה נושרת. מפרש-הכותרת פרוש, עגלגל, מעורק, ארוך באופן ניכר מהסירה והמשוטים, שוליו משוננים, הופך גלדני עם התבגרות הצמח, נוטה מטה וחופה על הפרח שמתחתיו. בתפרחת הפורה המבשילה, נשמטים המפרשים מטה, מהפרחים התחתונים לעליונים בהדרגה, ונעשים רעופים זה על גבי חברו, כך שהכותרת נעשית "איצטרובלית" צרה ובראשה "דגל" של פרחים שמפרשיהם זקופים וטרם נשמטו מטה - מכאן שמו העברי של המין.  בגביע הפורה כלוא תרמיל מוארך, נישא על גבעולון, מכיל זרע בודד, צהבהב.
תלתן דגול פורח באביב. הוא נדיר בישראל ונמצא בסכנת הכחדה (צמח "אדום"). בית גידולו קרקעות חוליות בשרון ובפלשת. תפוצתו העולמית מוגבלת לישראל ולבנון בלבד.
תלתן דגול תואר בשנת 1826, על-ידי הרופא והבוטנאי הגרמני שפרנגל (Kurt Polycarp Joachim Sprengel, 1766-1883).
שמו המדעי של המין ,billardierei, לכבודו של הבוטנאי הצרפתי לבילרדייה Jacques-Julien Houtou de Labillardière,1755-1834)), אשר נודע בתרומתו לתיאור מיני צמחים אוסטרליים, אך גם סייר כמה פעמים במזרח התיכון ואסף צמחים מקומיים רבים. בשנת 1812 תיאר לבילרדייה מין תלתן שאסף בסוריה וקרא לו Trifolium  comosum )מלטינית: "בעל-ציצה", "מצוייץ"). במגדיר לצמחי ארץ-ישראל של איג, זהרי ופינברון משנת 1931, הובא מין זה בשמו העברי "תלתן דגול" לראשונה. מין בשם T. comosum כבר תיאר לינאוס (Carl Linnaeus, 1707-1778) בשנת 1753. זיהויים של המינים שתיארו לינאוס ולבילרדייה אינו ברור (unresolved). בכרך השני של ה"פלורה פלסטינה", שנערך על-ידי פרופ' מיכאל זהרי וראה אור בשנת 1972, מציין המחבר את השם המדעי T. billardieri, המוסכם כיום, כשמו המדעי של המין תלתן דגול ואת השם T. comosum Labill. (כלומר, את המין שתיאר לביליירי) כשם נרדף, שאינו זהה למין שתיאר לינאוס בשם זה (T. comosum L.).
שמו המדעי של הסוג, Trifolium (מלטינית: tri - "שלשה", folium - "עלה", לאמור: "שלישיית עלים"), מאזכר את העלה המורכב מ-3 עלעלים וכך גם בעברית: תלתן, מ"תלת" - "שלושה".
השם תלתן נזכר במשנה (ראו משמאל: "הצמח במקורות"), אולם רוב המפרשים והחוקרים סבורים כי הכוונה לסוג אחר (גרגרנית). בספרו "שמות צמחי ארץ ישראל שנתחדשו או שנתבררו" (תרע"ז, 1917), שאל אפרים רובינוביץ' (הראובני, בוטנאי וחוקר צמחי ארץ-ישראל, אביו של נגה הראובני מייסד "נאות קדומים") את השם המשנאי לסוג Trifolium וקרא לו "תלתן-אספסת".
השם "תִּלְתָּן דָּגוּל" נכלל ברשימת שמות הצמחים הרשמית של האקדמיה ללשון העברית במילון לשמות צמחי ארץ-ישראל, תשס"ג (2003).
בסוג תלתן מוכרים כיום 245 מינים, 50 מהם נאספו בישראל.

כתב: דרור מלמד


מקורות מידע

הצמח במקורות

השם תלתן נזכר כמה פעמים במשנה. במסכת כלאיים (פרק ב', משנה ה') מורה המשנה כי אין חובה לנכש עשבים שוטים שצמחו בינות לתלתן המגודל כצמח מספוא לבהמות ואין לחשוש לכלאיים, משום שאין בעל הבית מעוניין בעשבים אלה והם לו מטרד: "וְכֵן תִּלְתָּן שֶׁהֶעֱלָה מִינֵי צְמָחִים - אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לְנַכֵּשׁ".
במסכת מעשרות (פרק א', משניות ב'-ג')  מסבירה המשנה כי חובת הפרשת מעשרות מהתלתן היא משלב שהפרי בשל דיו, על מנת שזרעיו יוכלו לנבוט ולגדל את הדור הבא: "מֵאֵימָתַי הַפֵּרוֹת חַיָּבוֹת בַּמַּעַשְׂרוֹת... הַתִּלְתָּן - מִשֶּׁתְּצַמֵּחַ".
המפרשים ורש"י בראשם, זיהו את התלתן המשנאי עם המין גרגרנית החילבה.  השם תלתן נשמר למין גרגרנית החילבה גם במילונם של פ. אוירבך ומ. אזרחי (קרישבסקי), "ילקוט הצמחים", שיצא לאור ע"י ועד הלשון העברית בשנת תר"ץ (1930). רק שנה מאוחר יותר הוחל להשתמש באופן סדיר בשם תלתן לסוג המוכר לנו כיום בשם זה ע"י איג וחבריו במגדיר הצמחים שערכו וראה אור בשנת 1931.

כתב: דרור מלמד


 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים